audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש

אנעים זמירות

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
לתשומת ליבך, עקב מגבלות בתנאי השימוש ניתן לצפות בפריט זה רק מבניין הספרייה
נגן שירים ברצף
  • 01.
    לא יישא גוי אל גוי חרב
  • 02.
    מחרוזת יברכך
  • 03.
    ידיד נפש
  • 04.
    כלה כלה
  • 05.
    כל העולם כולו
  • 06.
    שיבנה בית המקדש
  • 07.
    הנה לא ינום
  • 08.
    אנעים זמירות
  • 09.
    שים שלום
  • 10.
    הושיע את עמך
  • 11.
    משיח
  • 12.
    שאו שערים
  • 13.
    אשא עיני
נגן שירים ברצף
כותר אנעים זמירות
בביצוע שלישיית צבע טרי - גיורא פיידמן
מתוך 20 most famous chassidic hits
חברת התקליטים ישראל : התקליט
תאריך היצירה 2009
השותפים ביצירה שלישיית צבע טרי - גיורא פיידמן (מבצע)
סוגה Nigunim
שפה heb
ISRC IL1057200004
משך 00:03:07
מספר מדף DIGITAL
מספר מערכת 990052561040205171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף:

הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • שיר הכבוד, מכונה גם אנעים זמירות על פי מילות פתיחתו, הוא פיוט מבית מדרשם של חסידי אשכנז, שנכתב במאה ה-11 או ה-12 על ידי פייטן אנונימי.
    הפיוט מיוחס לעיתים לרבי יהודה החסיד בעל ספר חסידים, אך על פי דבריו שמהם ניכר שהוא הכיר את הפיוט בעצמו, נראה שנכתב לפני תקופתו. סידור בית יעקב של רבי יעקב עמדן מפרש את המילים "תִּיקַר שִׁירַת רָשׁ בְּעֵינֶיךָ", המופיעות לקראת סוף הפיוט, כרמז למחבר – ר"ש הוא רבי שמואל החסיד, אביו של רבי יהודה החסיד. הרב צבי יהודה קוק הביא שיש שייחסו שיר זה לרבי שלמה אבן גבירול.
    ברוב הקהילות האשכנזיות והחסידיות נהוג לומר אותו בכל שבת וחג, אולם יש האומרים אותו רק בליל יום כיפור כחתימה לשיר היחוד. בשאר קהילות ישראל לא נהוג לאומרו. לפי המנהג המקורי, החזן קורא שורה והקהל קורא אחריו את השורה הבאה בפיוט וכך הלאה עד סופו.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?