audio items
zemer
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • הקלטת רדיו
  • הקלטה
בביצוע הגבעטרון (להקה)
תאריך היצירה 2010
השותפים ביצירה חריטונוב, שלום (מלחין)
גלבוע, אילן (מעבד)
הרוסי, עמנואל 1903-1979 (מחבר)
הגבעטרון (להקה) (מבצע)
הערת מקום וזמן 2010
סוגה Lullabies,Canons (Music)
Lullabies

שפה heb
מספר מדף ZMR 03821
מספר מערכת 990039744040205171

תנאי השימוש:

הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף. 

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

אם ברצונך לעשות בפריט שימוש מחוץ למדינת ישראל, עליך לברר מהם השימושים המותרים על פי הדין החל באותה מדינה שכן כללי זכויות יוצרים עשויים להשתנות ממדינה.

למידע נוסף על שירות בירור מצב זכויות היוצרים ותנאי השימוש בפריטים מאוספי הספרייה לחץ כאן.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
על השיר
  • השיר "שכב בני" נכתב על ידי עמנואל הרוּסִי (נובוגרבלסקי) בשנת 1929, לכבוד הולדת בנו, אבנר ומתאר את אהבתו של אב לבנו וחרדתו ביחס לעתיד, המהולה בתקווה לעתיד טוב יותר. הפזמון הותאם ללחן שכתב שנים קודם לכן המלחין רבי שלום חאריטאנאוו, בן חסידות חב"ד בניקולאייב (עיר גדולה באוקראינה השוכנת לשפת הים השחור), שכתב אותו כניגון (שיר ללא מילים שמטרתו להביא להתעלות רוחנית מתוך שירה משותפת ונפוץ בקהילות חסידיות). ~הרוסי, גם הוא בן העיר ניקולאייב, היה איש אשכולות ורב פעלים שנשפט לגלות בסיביר בשל חברותו במפלגה הציונית הסוציאליסטית ועלה לישראל בשנת 1924 כחלק מהסכם חילופי שבויים בין בריטניה לרוסיה – המנדט הבריטי שחרר אסירים רוסים שהוחזקו על ידי המנדט בישראל בתמורה לשחרור אסירים פוליטיים שהחזיקה רוסיה בסיביר. הכינוי לו זכה נובוגרלבסקי, "הרוסי", ניתן לו בתקופה בה שירת בגדוד העבודה, שם היה חבר קבוצה נוסף בשם עמנואל ומאז החלו לכנותו הרוסי (אוקראינה אז היתה עוד חלק מברית המועצות ולכן כונתה גם רוסיה). אבנר הרוסי, עליו נכתב השיר, מספר שהוא נולד במהלך מאורעות תרפ"ט (1929), בזמן שאביו השתתף בהגנה על העיר תל אביב ושהמילים לשיר משקפות את התקופה המפחידה שעברה על היישוב היהודי בישראל, שהיה אז מלא חרדה מפני עתידו.~החל משנות השישים נפוץ גם המנהג לשיר את הפיוט "כי הנה כחומר ביד היוצר" מתפילת הערב של יום כיפור בנעימה זו. יתכן שהחיבור הראשוני שיצר הרוסי ללחנו של חאריטאנאוו, אשר שיווה לפזמון אימה ורעד לקראת הבאות, עמד בבסיס יצירתו של המנהג לחבר בין הלחן לבין תפילת יום כיפור. מקורו של המנהג הוא כנראה חזן צעיר באחת מקהילות חב"ד, אשר בעוברו לפני התיבה באחד מימי הכיפורים בשנות השישים, התאים בין הפיוט ללחן ומאז נפוץ המנהג גם בקרב זרמים שונים בציונות הדתית. כמו כן, מספר זמרים ישראלים מפורסמים הקליטו זה מכבר ביצוע שלהם לפיוט עם הלחן של חאריטאנאוו, ביניהם שולה חן, חווה אלברשטיין, נתן גושן ועוד.

תגיות

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?