כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
שיר ההודיה
| [1975]
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
| לִוִּית אוֹתִי, אַרְצִי, בְּלבֶן שְׁקֵדִיָּהבְּזֹהַר חַמָּתֵך וּמֶרְחֲבֵי שְׂדוֹתַיִך,וְשִׁיר נָתַתְּ בְּפִי, הוּא שִׁיר הַהוֹדָיָהלְהַשְׁמִיעוֹ הַרְחֵק הַרְחֵק מִגְּבוּלוֹתַיך.וְהוּא שָׁמוּר בַּלֵּב, זֶה שִׁיר הָרְגָבִים,וּבְרַחֲבֵי נֵכָר מוֹלֶדֶת יַעַטְפֵנוּוְרִבְבוֹת אַחַי, בָּנַיִך הַטּוֹבִיםיַקְשִׁיבוּ לוֹ דּוּמָם וְיִרְגְּעוּ מִמֶּנּוּ.וְעֵת נָשׁוּב, אַרְצִי, שְׂבֵעֵי גַּעְגּוּעִים צְמֵאִים לְחַמָּתֵך, לְשֶׁפַע טוֹבוֹתַיִך,יֻחְזַר לָך אָז הַשִּיר מִלֵּב בָּנִים גֵּאִיםוְטוֹב יִהְיֶה לִצְעֹד בְּרַחֲבֵי שְׂדוֹתַיִך. |
| משירי מלחמת העולם השנייה. מרדכי זעירא התגייס לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה, ושירת בבריגדה (החטיבה היהודית הלוחמת - החי"ל). השיר נכתב ב-1942, תוך כדי נסיעה של מרדכי זעירא ברכבת, שהובילה את חיילי הבריגדה מארץ ישראל לקהיר. שורת הפתיחה נכתבה בהשראת השקדיות הפורחות בצדי הדרך, ומאז מתקשר השיר הזה גם עם ט"ו בשבט. על נייר התווים של השיר, ששלח זעירא לרעייתו, כתוב: 19.2.45, קהיר. ; מתוך החוברת "60 שרים, ישראל חוגגת 60 שנה" בהוצאת משרד החינוך. ; במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג. |
| בביצוע |
צורי, נעמי |
|---|---|
| השותפים ביצירה |
זעירא, מרדכי 1905-1968 (מלחין, מחבר) צורי, נעמי 1917-1995 (מבצע) |
| סוגה |
Songs, Hebrew |
| שפה |
heb |
| מספר מדף |
ZMR 03125 |
| מספר מערכת |
990039737200205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
משירי מלחמת העולם השנייה. מרדכי זעירא התגייס לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה, ושירת בבריגדה (החטיבה היהודית הלוחמת - החי"ל). השיר נכתב ב-1942, תוך כדי נסיעה של מרדכי זעירא ברכבת, שהובילה את חיילי הבריגדה מארץ ישראל לקהיר. שורת הפתיחה נכתבה בהשראת השקדיות הפורחות בצדי הדרך, ומאז מתקשר השיר הזה גם עם ט"ו בשבט. על נייר התווים של השיר, ששלח זעירא לרעייתו, כתוב: 19.2.45, קהיר.
במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
שיר ההודיה
שיר ההודיה
אופיר, רונית
שיר ההודיה
שובל, גיתית
שיר ההודיה
חבורת שירו שיר
שיר ההודיה
גרציאני, יצחק; תזמורת הבידור נתניה; תזמורת ההקלטות של רשות השידור
שיר ההודיה
כהן, שמעון; רז, רוחמה; תזמורת ההקלטות של רשות השידור
שיר ההודיה
שיר ההודיה
גאון, יהורם
שיר ההודיה
גאון, יהורם
שיר ההודיה
זמרשת, משתתפי האירוע
שיר ההודיה
חבורת שוהם
