כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
פה בארץ חמדת אבות
|
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
פה בארץ חמדת אבות
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
- הקלטה
- 2009 השותפים ביצירה:
- ארליך, הרמן צבי (מלחין);
- דושמן, ישראל (מחבר)
| פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹתתִּתְגַּשֵּׁמְנָה כָּל הַתִּקְווֹת,פֹּה נִחְיֶה וּפֹה נִצֹּר,חַיֵּי זֹהַר חַיֵּי דְּרוֹר,פֹּה תְּהֵא הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה,פֹּה תִּפְרַח גַּם שְׂפַת הַתּוֹרָה.נִירוּ נִיר, נִיר, נִיר,שִׁירוּ שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר,גִּילוּ גִּיל, גִּיל, גִּיל,כְּבָר הֵנֵצּוּ נִצָּנִים.נִירוּ נִיר, נִיר, נִיר,שִׁירוּ שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר,גִּילוּ גִּיל, גִּיל, גִּיל,עוֹד יָבוֹאוּ זֵרְעוֹנִים. |
| אחד משיריה המפורסמים של הגימנסיה אינו פרי עטו של חנינא קרצ'בסקי, אך קשור בו. וכך מספר אליהו הכהן: "היה זה בחופשת פסח תרע"ב (1912). תלמידי הגימנסיה עמדו לצאת לטיול האביב לגליל העליון. לקראת היציאה החליטו המורה לזמרה חנינא קרצ'בסקי, והמחנך ישראל רושמן, להכין שיר לכת מעודד שיהיה כעין המנון לטיול. קרצ'בסקי, שכבר נודע אז כמלחין מחונן, העדיף שלא לנסות את כוחו בכתיבת לחן חדש, שיצטרך לעמוד במבחן, ובמקום זאת ביקש לאלתר מנגינה קיימת ובדוקה שקליטתה תהיה מובטחת, ובכך תשרת את המטרה. באותה עת נפוץ בעולם היהודי השיר 'מצעד הגלות' שאת מילותיו כתב המשורר היהודי מוריס רוזנפלד. ; עשרות מנגינות הולחנו לשיר זה בעקבות תחרות, שיזם כתב עת יהודי בוורשה. לאחר שנתפרסמו תוצאות התחרות ונקבעו הזוכים, הסתבר, כפי שקרה פעמים רבות אחרי כן, שדווקא מנגינה שלא זכתה בתחרות - פרי עטו של מלחין בשם ריכטר שזהותו המדויקת טרם התבררה - כבשה לבבות והחלה להתפשט ברחבי הגולה. במנגינה זו בחר קרצ'בסקי לשיר הטיול. שיר זה מושר עד היום ומוכר בשם "פה בארץ חמדת אבות", וכולו תהילה לארץ ישראל המתחדשת ולגימנסיה העברית הראשונה ששפתה עברית. "פה בארץ חמדת אבות", אשר לחנו הגיע מן הגולה כ"שיר הגלות", חזר אליה בלבוש חדש ואופטימי ובשינוי קל. בגולה שרו "שם בארץ...", וכאן "פה בארץ". ; מתוך החוברת "60 שרים, ישראל חוגגת 60 שנה" בהוצאת משרד החינוך. |
| בביצוע |
ילדי תלפיות |
|---|---|
| תאריך היצירה |
2009 |
| השותפים ביצירה |
ארליך, הרמן צבי (מלחין) דושמן, ישראל 1884-1947 (מחבר) ילדי תלפיות (מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
23.2.2009 |
| סוגה |
Translated songs |
| שפה |
heb |
| מספר מדף |
ZMR 02536 |
| מספר מערכת |
990039731430205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
אחד משיריה המפורסמים של הגימנסיה אינו פרי עטו של חנינא קרצ'בסקי, אך קשור בו. וכך מספר אליהו הכהן: "היה זה בחופשת פסח תרע"ב (1912). תלמידי הגימנסיה עמדו לצאת לטיול האביב לגליל העליון. לקראת היציאה החליטו המורה לזמרה חנינא קרצ'בסקי, והמחנך ישראל רושמן, להכין שיר לכת מעודד שיהיה כעין המנון לטיול. קרצ'בסקי, שכבר נודע אז כמלחין מחונן, העדיף שלא לנסות את כוחו בכתיבת לחן חדש, שיצטרך לעמוד במבחן, ובמקום זאת ביקש לאלתר מנגינה קיימת ובדוקה שקליטתה תהיה מובטחת, ובכך תשרת את המטרה. באותה עת נפוץ בעולם היהודי השיר 'מצעד הגלות' שאת מילותיו כתב המשורר היהודי מוריס רוזנפלד.
מתוך החוברת "60 שרים, ישראל חוגגת 60 שנה" בהוצאת משרד החינוך.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
פה בארץ חמדת אבות
פה בארץ חמדת אבות
נצר, אפי
פה בארץ חמדת אבות
תזמורת צה"ל
פה בארץ חמדת אבות
פה בארץ חמדת אבות
נצר, אפי
פה בארץ חמדת אבות
שלזינגר, חנן; תזמורת קול ישראל
פה בארץ חמדת אבות
אדל, יצחק; מקהלת מכללת לוינסקי לחינוך
פה בארץ חמדת אבות
די זהב, אפרים
פה בארץ חמדת אבות
די זהב, אפרים; תזמורת קול ישראל
פה בארץ חמדת אבות
מקהלת סמינר לווינסקי
פה בארץ חמדת אבות
שלזינגר, חנן; תזמורת קול ישראל
פה בארץ חמדת אבות
מקהלת קול ישראל
פה בארץ חמדת אבות
לבנון, אריה; מקהלת קול ישראל
פה בארץ חמדת אבות
חבורת רננים
פה בארץ חמדת אבות
בן-צבי, טובה
פה בארץ חמדת אבות
חבורת רננים
פה בארץ חמדת אבות
מקהלת המבוגרים על שם צדיקוב
פה בארץ חמדת אבות
צאצאי מייסדי רחובות
פה בארץ חמדת אבות
זמרשת, משתתפי האירוע
פה בארץ חמדת אבות
ילדי כפר-עציון
