audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש

על כפיו יביא

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
כותרים נוספים אתחלתא: ברחובנו הצר גר נגר אחד מוזר [ביצוע מוקלט]
פזמון: והוא יושב ומחכה לו כבר שנים [ביצוע מוקלט]
והוא חלום אחד נושא עוד בלבבו [ביצוע מוקלט]

בביצוע זהר, רבקה; רוט, לסלו; תזמורת קול ישראל
תאריך היצירה 1969
השותפים ביצירה רוזנבלום, יאיר 1944-1996 (מלחין)
טהרלב, יורם 1938-2022 (מחבר)
זהר, רבקה 1948- (זמר, מבצע)
רוט, לסלו (מנצח, מבצע)
רשות השידור. קול ישראל
תזמורת קול ישראל (מבצע)
הערת מקום וזמן [1969?].
סוגה Songs, Hebrew
תיאור פיזי 1 תקליטור : דיגיטלי
3/4 4 אינץ'..

שפה heb
משך 00:04:02
הערות מתוך אוסף קול ישראל.
הערת משתתפים רבקה זוהר בליווי תזמורת סימפונית של קול ישראל ; מנצח, לסלו רוט.
הערת הפקה המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל.;מעבד, אלכס וייס.
מספר מדף CD 03024-13
מספר מערכת 990039080060205171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • השיר "על כפיו יביא" נכתב על ידי יורם טהרלב והולחן על ידי יאיר רוזנבלום. הוא בוצע לראשונה על ידי הזמרת רבקה זהר בפסטיבל הזמר והפזמון 1969 וזכה במקום הרביעי. רוזנבלום הגיש שיר אחר עם אותו הלחן כבר בשנת 1967. השיר נקרא "כיפה אדומה" והוא בוצע בידי דליה אורן. השיר לא התקבל לפסטיבל, כנראה בגלל המילים שלו, שכוללות בין השאר: "זה פשוט לא מובן כי היום משתכרים / לא מפרח כי אם מ-LSD וחשיש". למרות שתקנון התחרות אסר על שימוש בשירים מוכרים, רוזנבלום הגיש את השיר במילים של טהרלב.
    יורם טהרלב מספר: "את השיר כתבתי בעקבות פגישה שהיתה לי עם נגר יהודי, עולה חדש, בעיר רמלה, בסוף שנות החמישים. באותו זמן שימשתי ככתב של עיתון ונשלחתי לכתוב כתבה על "הגטו של רמלה". זה היה איזור עוני ברמלה שבו גרו הרבה עולים חדשים. באחד הבתים שאליהם נכנסתי, פגשתי יהודי מבוגר ששמח לשוחח אתי. אחרי שענה לכל שאלותי ברצון, שאלתי אותו: 'במה אתה עובד?'. 'אני לא עובד ואני לא רוצה לדבר על זה', ענה לי. כאשר הוצאתי את המצלמה ורציתי לצלם אותו, הרים את ידו ואמר: 'אל תצלם אותי. אם אתה רוצה לצלם אותי, אז לא פה בתוך הבית, אלא בחוץ'. הוא הוציא אותי החוצה, אל החצר שליד הבית, שם היתה ערימה גדולה של קרשים וארגזים ישנים. ביניהם היה ארגז אחד גדול מכוסה בווילון. הוא נעמד ליד הארגז, הסיט את הווילון הצידה, ואמר: 'פה תצלם אותי, ליד הכיסא של אליהו הנביא'. ובאמת בתוך הארגז היה כיסא יפהפה! צילמתי אותו. הוא סגר את הווילון. ואז שאלתי: 'למה ביקשת להצטלם דווקא פה?' - 'זה המקצוע שלי', ענה. 'במרוקו הייתי בונה רהיטים לבתי כנסת. כשעליתי לארץ, עשיתי את הכיסא הזה, כיסא של אליהו, והלכתי מבית כנסת אחד לשני, וביקשתי שיתנו לי עבודה. בכל מקום אמרו לי: כרגע אין לנו עבודה. כשיהיה אנחנו נתקשר אליך. תחכה'. והוא גמר את סיפורו במילים: 'ואני יושב ומחכה'."


תגיות

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?