חזרה לתוצאות החיפוש

השיר נכתב והולחן בשנת 1929. ; "שורות שירו של לוין קיפניס תמצתו את תמונת דיוקנו של בר כוכבא כפי שציירו אותה ההיסטוריונים והמחנכים של התנועה הציונית: גיבור לאומי, מנהיגה של התקוממות יהודית נגד הכובש הרומאי, חוליה חשובה בשרשרת מאבקי העם היהודי לעצמאות בארצו. כשלונו הנורא של המרד, שבראשו עמד בר כוכבא ואשר הסתיים בהגליית רוב תושבי הארץ — הועלם"--מקור המידע: רם בן שלום, "בר כוכבא: איך הפך איש האסון לגיבור גדול?" (אתר האוניברסיטה הפתוחה). ; ל"ג בעומר, היום השלושים ושלושה לספירת העומר (י"ח אייר) התקבל כמועד מיוחד בימי הביניים, כציון הפסקת המגפה בה מתו תלמידיו של רבי עקיבא. במאה ה-16 היום קיבל אופי של חג כאשר תלמידי האר"י ציינו אותו כיום הילולה של רבי שמעון בר-יוחאי, תלמידו של ר' עקיבא. לפי המסורת רשב"י נולד, יצא מן המערה, התחתן ונפטר בל"ג בעומר. ההילולה כללה הדלקת אש, תפילה וריקודים. בהמשך התפתח מנהג עליה לקבר של רשב"י במירון. ל"ג בעומר נקשר למרד בר כוכבא, ומנהגים כגון הדלקת מדורות, ירי חץ וקשת, יציאה ליער או לטבע ומשחקי מלחמה- כולם נובעים מקשר זה. התנועה הציונות ראתה בבר כוכבא ובמרד סמל לגבורה ולעצמאות, ובמשך השנים היום קיבל מעמד של חג בישראל. כחלק מתהליך זה חוברו שירים רבים, בעיקר שירי ילדים, המחזקים את אופיו החגיגי של התאריך. הרפרטוא המוזיקלי של החג מתחלק עד ימינו לשניים: מצד אחד "שירי מירון ורשב"י" ושירים ומצד שני שירי מרד וטבע. למידע נוסף על ל"ג בעומר, ראו באתר הספרייה הדיגיטלית של הספרייה הלאומית: http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/lag_baomer/Pages/lag-baomer.aspx‏.

כותר בר כוכבא .[דף שיר].
תעתיק לועזי BAR KOKHVA
כותרים נוספים אתחלתא: איש היה בישראל בר כוכבא שמו [דף שיר]
פזמון: הוא היה גבור [דף שיר]
הוא היה גיבור [דף שיר]
שנה 1929
סוגה Children's songs
Songs, Hebrew
שפה עברית
מספר מערכת 990037539430205171

תנאי השימוש:

הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף. 

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

אם ברצונך לעשות בפריט שימוש מחוץ למדינת ישראל, עליך לברר מהם השימושים המותרים על פי הדין החל באותה מדינה שכן כללי זכויות יוצרים עשויים להשתנות ממדינה.

למידע נוסף על שירות בירור מצב זכויות היוצרים ותנאי השימוש בפריטים מאוספי הספרייה לחץ כאן.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: copyright@nli.org.il

תצוגת MARC

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?