כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד

הקלטת רדיו

מתוך:

כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
1960

השותפים ביצירה:

אדמון, ידידיה (מלחין);
כהן, שמעון (מעבד מוזיקלי)

נגן שירים ברצף

01.

כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד

1:52
02.

השקדיה פורחת ושמש פז זורחת

1:48

נגן שירים ברצף

	כָּךְ הוֹלְכִים הַשּׁוֹתְלִים: רֹן בַּלֵּב וְאֵת בַּיָּד, מִן הָעִיר וּמִן הַכְּפָר, מִן הָעֵמֶק, מִן הָהָר - בְּט"וּ בִּשְׁבָט! בְּט"וּ בִּשְׁבָט! לָמָּה בָּאתֶם, הַשּׁוֹתְלִים? נַךְ בַּקַּרְקַע וּבַצֹּר, וְגוּמוֹת סָבִיב נַחְפֹּר בֶּהָרִים וּבַמִּישׁוֹר - בְּט"וּ בִּשְׁבָט! בְּט"וּ בִּשְׁבָט! מַה יְּהֵא פֹּה, הַשּׁוֹתְלִים? שְׁתִיל יָבוֹא בְּכָל גּוּמָה, יַעַר עַד יִפְרֹשׂ צִלּוֹ, עַל אַרְצֵנוּ עֲגוּמָה - בְּט"וּ בִּשְׁבָט! בְּט"וּ בִּשְׁבָט!

	במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג. ; שיר זה פורסם בחוברת "שיר לכת", דפי זמרה ערוכים בידי הדסה שרמן, מורה למוסיקה בגימנסיה העברית מאמצע שנות השלושים, וכן בספר "חג זכרון בכורים" בעריכת הוועדה לאמנות, מתוך הסדרה "חומר לחגים ולמועדים", 1935.

כותר	כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
בביצוע	השמינייה לזמר עם
מתוך	כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
תאריך היצירה	1960
השותפים ביצירה	אדמון, ידידיה 1894-1982 (מלחין) כהן, שמעון 1937- (מעבד מוזיקלי) השמינייה לזמר עם (מבצע)
הערת מקום וזמן	על גבי התקליט: 25.1.1960
סוגה	Children's songs
שפה	heb
משך	00:01:52
הערות	ביצוע כלי.
מספר מדף	K-04500-01-A-01
מספר מערכת	990037512320205171

כותר

בביצוע

מתוך

תאריך היצירה

השותפים ביצירה

הערת מקום וזמן

סוגה

שפה

משך

הערות

מספר מדף

מספר מערכת

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC

אודות

במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג.

שיר זה פורסם בחוברת "שיר לכת", דפי זמרה ערוכים בידי הדסה שרמן, מורה למוסיקה בגימנסיה העברית מאמצע שנות השלושים, וכן בספר "חג זכרון בכורים" בעריכת הוועדה לאמנות, מתוך הסדרה "חומר לחגים ולמועדים", 1935.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?

ביצועים נוספים לשיר

כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד

לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה |