כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
חג
מקהלת קיבוץ בית השיטה |
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
ניבים דוברים אלי זרעינו
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
-
מתוך:
- ניבים דוברים אלי זרעינו
- 1957 השותפים ביצירה:
- זהבי, דוד (מלחין)
נגן שירים ברצף
-
01.
2:14הבאת העמר
-
02.
2:11ניבים דוברים אלי זרעינו
-
03.
2:11אשירה להשם כי גאה גאה
נגן שירים ברצף
| נִיבִים דּוֹבְרִים אֵלַי: זִרְעִינוּבְּמַעֲנִית לֵבָב;וְיוֹם יַגִּיעַ וְהָיִינוּלְשִׁבֳּלֵי זָהָב.וְיֶלֶד רַךְ יָבוֹא אֵלַיִךְפִּרְחֵי דָגָן לָבֹר,וְהֵלֶךְ דַּל בִּמְלִילוֹתַיִךְרַעֲבוֹנוֹ יִשְׁבֹּר.חֲרֹשׁ, חוֹרֵש, וּזְרַע, זוֹרֵעַ,בְּמַעֲנִית הַלֵּב,וּבוֹאוּ, בּוֹאוּ, זָר וָרֵעַ,לְחַג קָצִיר קָרֵב. |
| שיאו של חג הפסח הוא ליל הסדר, המצוין באופן מסורתי בחיק המשפחה לפי נוסח "ההגדה". קיימים הבדלים קטנים בנוסח ההגדה בעדות השונות, אך רב הדומה מן השונה. בראשית ימיה של התנועה הקיבוצית ביקשו ליצור חג חדש עבור היהודי החדש. הסדר עבר מן הבית אל חדר האוכל, הדגש הושם על הפן החקלאי של החג, נוצרו הגדות קיבוציות חדשות, ונוסד חג העומר. הסדר הקיבוצי שילב, לצד קריאה מן ההגדה החדשה, קטעי שירה ומחול, נגינה והמחזות. לשם כך חוברו שירים חדשים: חוברו לחנים חדשים לשירים מסורתיים מן המקורות, וחוברו שירים חדשים על אביב, על חקלאות, ועל ארץ ישראל. לדברי אריה בן גוריון, חבר קיבוץ בית השיטה ועורך ההגדה הקיבוצית המשותפת, "...ההגדה הקיבוצית מחודשת ומותאמת לחברתנו, לזמננו, למקומנו, לתפישתנו את ההיסטוריה מיציאת מצרים עד קום המדינה" (מתוך אתר קיבוץ בית השיטה). ; הלחן חובר לליל הסדר 1939 בנען. ב"הגדת נען" שהופצה אז לראשונה, הופיע בעמוד הראשון השיר של רחל. (לפי: מוטי זעירא, "כמו קול של הלב: סיפור חייו ויצירתו של דוד זהבי", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013, עמ' 82). |
| כותר |
ניבים דוברים אלי זרעינו |
|---|---|
| בביצוע |
סטריזאווער, יהודה בן צבי |
| מתוך |
ניבים דוברים אלי זרעינו |
| תאריך היצירה |
1957 |
| השותפים ביצירה |
זהבי, דוד 1910-1977 (מלחין) רחל 1890-1931 סטריזאווער, יהודה בן צבי (זמר, מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
על גבי התקליט: 18.4.1957 |
| סוגה |
Songs, Hebrew |
| שפה |
heb |
| משך |
00:02:11 |
| מספר מדף |
K-01369-01-B-02 |
| מספר מערכת |
990036747710205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
שיאו של חג הפסח הוא ליל הסדר, המצוין באופן מסורתי בחיק המשפחה לפי נוסח "ההגדה". קיימים הבדלים קטנים בנוסח ההגדה בעדות השונות, אך רב הדומה מן השונה. בראשית ימיה של התנועה הקיבוצית ביקשו ליצור חג חדש עבור היהודי החדש. הסדר עבר מן הבית אל חדר האוכל, הדגש הושם על הפן החקלאי של החג, נוצרו הגדות קיבוציות חדשות, ונוסד חג העומר. הסדר הקיבוצי שילב, לצד קריאה מן ההגדה החדשה, קטעי שירה ומחול, נגינה והמחזות. לשם כך חוברו שירים חדשים: חוברו לחנים חדשים לשירים מסורתיים מן המקורות, וחוברו שירים חדשים על אביב, על חקלאות, ועל ארץ ישראל. לדברי אריה בן גוריון, חבר קיבוץ בית השיטה ועורך ההגדה הקיבוצית המשותפת, "...ההגדה הקיבוצית מחודשת ומותאמת לחברתנו, לזמננו, למקומנו, לתפישתנו את ההיסטוריה מיציאת מצרים עד קום המדינה" (מתוך אתר קיבוץ בית השיטה).
הלחן חובר לליל הסדר 1939 בנען. ב"הגדת נען" שהופצה אז לראשונה, הופיע בעמוד הראשון השיר של רחל. (לפי: מוטי זעירא, "כמו קול של הלב: סיפור חייו ויצירתו של דוד זהבי", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013, עמ' 82).
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
חג
מקהלת קיבוץ בית השיטה
ניבים דוברים אלי זרעינו
הורביץ, ארנסט; מקהלת קיבוץ בית השיטה
ניבים דוברים אלי זרעינו
חג (ניבים דוברים אלי)
דאוס, אברהם; מקהלת הקיבוץ המאוחד
חג
בן צבי (סטריזובר), יהודה; מקהלת קול ציון לגולה
חג (ניבים דוברים אלי)
אתי, אבנר; מקהלת האיחוד
חג
מקהלת האיחוד
חג
מקהלת עמק בית שאן ועמק הירדן
