כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה |
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- חג שמח
- Israel : R.T.A
- [1965] השותפים ביצירה:
- אדמון, ידידיה (מלחין);
- שנהר, יצחק (מחבר);
- וינטרניץ, חנן (מעבד מוזיקלי)
נגן שירים ברצף
-
01.
1:37שיר עשור
-
02.
1:39שנה טובה
-
03.
1:16שנה חדשה
-
04.
1:13זמר לסכות
-
05.
1:33סכתי הסכה נהדרת ירוקה
-
06.
שמחו נא שמחו נא בשמחת התורה
-
07.
1:41ישמחו השמים ותגל הארץ ירעם הים ומלואו
-
08.
2:48בא"א... להדליק נר של חנכה
-
09.
1:11מעוז צור ישועתי
-
10.
1:31ימי החנכה חנכת מקדשנו
-
11.
1:35לכבוד החנכה
-
12.
1:16נר לי נר לי נר לי דקיק
-
13.
חנכיה לי יש צוחקת בה האש
-
14.
2:04כד קטן... שמונה ימים שמנו נתן
-
01.
1:17כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
-
02.
1:30שיר האילן
-
03.
ט"ו בשבט הנה הגיע אילנות נטע לרב
-
04.
1:52שושנת יעקב צהלה ושמחה
-
05.
אני פורים אני פורים שמח ומבדח
-
06.
ליצן קטן נחמד רוקד עם כל אחד
-
07.
1:04ליצנים ליצנים עליזים וצחקנים
-
08.
3:09מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות
-
09.
1:15שמחה רבה שמחה רבה אביב הגיע פסח בא
-
10.
2:37משה בתבה
-
11.
2:24שיר עשור
-
12.
1:16קשתנו על שכמנו דגלנו רם ביד
-
13.
אסור אלי לגשת אני מושך בקשת
-
14.
2:07וחג שבועות תעשה לך
-
15.
1:03סלינו על כתפינו ראשינו עטורים
-
16.
1:42שיר עשור
נגן שירים ברצף
| כָּךְ הוֹלְכִים הַשּׁוֹתְלִים:רֹן בַּלֵּב וְאֵת בַּיָּד,מִן הָעִיר וּמִן הַכְּפָר,מִן הָעֵמֶק, מִן הָהָר -בְּט"וּ בִּשְׁבָט!בְּט"וּ בִּשְׁבָט!לָמָּה בָּאתֶם, הַשּׁוֹתְלִים?נַךְ בַּקַּרְקַע וּבַצֹּר,וְגוּמוֹת סָבִיב נַחְפֹּרבֶּהָרִים וּבַמִּישׁוֹר -בְּט"וּ בִּשְׁבָט!בְּט"וּ בִּשְׁבָט!מַה יְּהֵא פֹּה, הַשּׁוֹתְלִים?שְׁתִיל יָבוֹא בְּכָל גּוּמָה,יַעַר עַד יִפְרֹשׂ צִלּוֹ,עַל אַרְצֵנוּ עֲגוּמָה -בְּט"וּ בִּשְׁבָט!בְּט"וּ בִּשְׁבָט! |
| במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג. ; שיר זה פורסם בחוברת "שיר לכת", דפי זמרה ערוכים בידי הדסה שרמן, מורה למוסיקה בגימנסיה העברית מאמצע שנות השלושים, וכן בספר "חג זכרון בכורים" בעריכת הוועדה לאמנות, מתוך הסדרה "חומר לחגים ולמועדים", 1935. |
| כותר |
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד |
|---|---|
| בביצוע |
וינטרניץ, חנן; חסון, אליעזר; ירקוני, יפה; המקהלה הלבנה |
| מתוך |
חג שמח |
| חברת התקליטים |
Israel : R.T.A |
| תאריך היצירה |
[1965] |
| השותפים ביצירה |
אדמון, ידידיה 1894-1982 (מלחין) שנהר, יצחק 1902-1957 (מחבר) וינטרניץ, חנן 1914-1995 (מעבד מוזיקלי, מנצח, מבצע) חסון, אליעזר (מנצח, מבצע) ירקוני, יפה 1925-2012 (זמר, מבצע) המקהלה הלבנה (מבצע) |
| סוגה |
Songs, Hebrew,Children's songs Children's songs |
| שפה |
heb |
| משך |
00:01:17 |
| הערות |
אתחלתא משמשת ככותר. From "the Jacob Michael collection of Jewish music". |
| הערת משתתפים |
יפה ירקוני בליווי מקהלת "המקהלה הלבנה" של בית ספר "תל נורדאו". |
| מספר מדף |
JMR 0105 |
| מספר מערכת |
990033637580205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג.
שיר זה פורסם בחוברת "שיר לכת", דפי זמרה ערוכים בידי הדסה שרמן, מורה למוסיקה בגימנסיה העברית מאמצע שנות השלושים, וכן בספר "חג זכרון בכורים" בעריכת הוועדה לאמנות, מתוך הסדרה "חומר לחגים ולמועדים", 1935.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה
כך הולכים השותלים
פז, אסנת
כך הולכים השותלים
מקהלת ילדים בניצוחו של יצחק גרציאני
כך הולכים השותלים
חבורת חג לטף
כך הולכים השותלים
חבורת חג לטף
כך הולכים השותלים
כך הולכים השותלים
חבורת חג לטף
כך הולכים השותלים
אילנית
כך הולכים השותלים
עמיהוד, דליה
כך הולכים השותלים
מקהלת ילדי מחנות באירופה
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה; תזמורת קול ישראל
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
השמינייה לזמר עם
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
השמינייה לזמר עם
כך הולכים השותלים
חבורת חג לטף
כך הולכים השותלים
זמרשת, משתתפי האירוע
כך הולכים השותלים
ראובני, דורית
