כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
אליעזר בן יהודה
אלברשטיין, חוה | [1970]
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
אליעזר בן יהודה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
- 1974 השותפים ביצירה:
- כספי, מתי (מלחין);
- מוסקוביץ', מרטין (מעבד מוזיקלי)
| כמו הנביאים הקנאים לשםהוא קינא לפועל ולתואר ולשם.ובחצות, העששית בחלונו,היה רושם במילונו תילי תיליםמילים יפות, מילים עפות,מתגתגלות מן הלשון.אליעזר, מתי תשכב לישוןהן קומתך כמעט אפיים שחהוהעברית אשר חיכתה אלפייםהיא תמתין לך עד בוא השחר.אליעזר בן יהודהיהודי מבדחמילים מילים, מילים מיליםהוא בדה ממוחו הקודח.אם נמה העברית אלפיים, נו אז מה,הבה נעירנה ונמציא את היוזמה,את המגהץ את הפצצה את הריהוטבקצה נוצה נכתוב רהוט.כתב כרובית, כתב גלידה,כתב את כל, את כל מילון בן יהודה.ועוד הוסיף מילים לברואונוצתו המהירה לא נחהוהשפה גדלהולא הכירה את מראה דמותהאת מראה דמותה בבוא השחר.אליעזר בן יהודהיהודי מבדחמילים מילים, מילים מיליםהוא בדה ממוחו הקודח.ובן נולד לו, וכזאת האיש אמר:זה הבכור אקרא לו בן יהודה איתמרשמינקות ועד קמילה, מיום בואובברית מילה ועד מותו -כרותה לו ברית עם העבריתומלחמה לו את הלעז להכרית.איתמר - אכן היה לגבר,קומת תמר ויפי צורה וסבר,והלשון בפיו היתה שפת עבר.איתמר בן אבי,שאביו היה נביאגבר כלבבי.אליעזר בן יהודהיהודי מבדחמילים מילים, מילים מיליםהוא בדה ממוחו הקודח. |
|
השיר נכתב על ידי ירון לונדון בעת שהיה שדרן רדיו בקול ישראל. בתחילת שנות ה-60 צפה לונדון בסרט "האלמו", המתאר את קרב אלמו שהתרחש בארצות הברית בשנת 1836. בעקבות הצפייה חשב שיש לכתוב שירים על גיבורי הציונות. אליעזר בן-יהודה נחשב בעייני לונדון גיבור ציוני, ולכן החליט לכתוב עליו שיר. בשנת 1970 קיבל לונדון פנייה מתוכנית הרדיו של קול ישראל "דו רה מי ועוד", בהפקתה של דליה גוטמן ובהגשתה של רבקה מיכאלי. מטרת התכנית הייתה לייצר מוסיקה ישראלית חדשה. מתי כספי, שהיה לקראת תום שירותו הצבאי בלהקת פיקוד הדרום, הוזמן להלחין את מילותיו של לונדון. השיר, עובד על ידי אלכס וייס והוקלט על ידי חוה אלברשטיין. הוא זכה להשמעות רבות ברדיו ולאחר מכן נכלל בתקליטה של אלברשטיין "משירי ארץ אהבתי". מתי כספי הקליט אותו לאלבומו "צד א' צד ב'" בשיצא בשנת 1978. כספי הלחין את השיר כך שעל פי הלחן הטעם במילה "יהודה" הוא במלעיל (בהתאם להגייה האשכנזית) ולא במלרע. כך הוא מספר: "זהו השיר היחידי שכתבתי באופן טכני. לא חיכיתי להשראה, אלא פשוט ניסיתי, תכננתי את המהלכים. דבר שעשיתי באופן חד-פעמי. בשם יהודה הדגש לא במקום הנכון. כשהגעתי אל האנשים ממחלקת המוסיקה העממית בקול ישראל, שרתי מולם. הם שמעו, לא הגיבו וקיבלו את השיר... כששרתי מולם הסתכלתי להם בעיניים וחיפשתי איזו תגובה שלא באה. אז שתקתי וחייכתי לי וככה השיר עבר – וזאת על מחייה השפה העברית, שבכל מילה בו צריכה להִשמע מפיו". לונדון מספר שכתב על בן-יהודה "יהודי מבדח" למרות שזה לא היה נכון והוא תואר כאדם חמור סבר. הוא התכוון לכתוב יהודי תמהוני, אך מכיוון שרצה שהביטוי יתחרז עם "מוחו הקודח", שינה ל"יהודי מבדח". הוא גם טוען שהוא המציא את הביטוי "מוחו הקודח". |
| כותרים נוספים |
אתחלתא: כמו הנביאים הקנאים לשם [ביצוע מוקלט] |
|---|---|
| בביצוע |
וילנסקי, משה; תזמורת ההקלטות של רשות השידור |
| תאריך היצירה |
1974 |
| השותפים ביצירה |
כספי, מתי 1949- (מלחין) מוסקוביץ', מרטין 1938-2008 (מעבד מוזיקלי) וילנסקי, משה 1910-1997 (מנצח, מבצע) תזמורת ההקלטות של רשות השידור (מבצע) רשות השידור. קול ישראל |
| הערת מקום וזמן |
27.12.1974. |
| סוגה |
Songs, Hebrew,Instrumental music Children's songs |
| שפה |
heb |
| משך |
00:03:31 |
| הערות |
המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל. הוקלט על-ידי קול ישראל. בביצוע כלי. |
| הערת משתתפים |
תזמורת ההקלטות של רשות השידור ; ניצוח, משה וילנסקי. |
| מספר מדף |
MCD-0250 - 03 |
| מספר מערכת |
990032510630205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר נכתב על ידי ירון לונדון בעת שהיה שדרן רדיו בקול ישראל. בתחילת שנות ה-60 צפה לונדון בסרט "האלמו", המתאר את קרב אלמו שהתרחש בארצות הברית בשנת 1836. בעקבות הצפייה חשב שיש לכתוב שירים על גיבורי הציונות. אליעזר בן-יהודה נחשב בעייני לונדון גיבור ציוני, ולכן החליט לכתוב עליו שיר.
בשנת 1970 קיבל לונדון פנייה מתוכנית הרדיו של קול ישראל "דו רה מי ועוד", בהפקתה של דליה גוטמן ובהגשתה של רבקה מיכאלי. מטרת התכנית הייתה לייצר מוסיקה ישראלית חדשה. מתי כספי, שהיה לקראת תום שירותו הצבאי בלהקת פיקוד הדרום, הוזמן להלחין את מילותיו של לונדון. השיר, עובד על ידי אלכס וייס והוקלט על ידי חוה אלברשטיין. הוא זכה להשמעות רבות ברדיו ולאחר מכן נכלל בתקליטה של אלברשטיין "משירי ארץ אהבתי". מתי כספי הקליט אותו לאלבומו "צד א' צד ב'" בשיצא בשנת 1978.
כספי הלחין את השיר כך שעל פי הלחן הטעם במילה "יהודה" הוא במלעיל (בהתאם להגייה האשכנזית) ולא במלרע. כך הוא מספר: "זהו השיר היחידי שכתבתי באופן טכני. לא חיכיתי להשראה, אלא פשוט ניסיתי, תכננתי את המהלכים. דבר שעשיתי באופן חד-פעמי. בשם יהודה הדגש לא במקום הנכון. כשהגעתי אל האנשים ממחלקת המוסיקה העממית בקול ישראל, שרתי מולם. הם שמעו, לא הגיבו וקיבלו את השיר... כששרתי מולם הסתכלתי להם בעיניים וחיפשתי איזו תגובה שלא באה. אז שתקתי וחייכתי לי וככה השיר עבר – וזאת על מחייה השפה העברית, שבכל מילה בו צריכה להִשמע מפיו". לונדון מספר שכתב על בן-יהודה "יהודי מבדח" למרות שזה לא היה נכון והוא תואר כאדם חמור סבר. הוא התכוון לכתוב יהודי תמהוני, אך מכיוון שרצה שהביטוי יתחרז עם "מוחו הקודח", שינה ל"יהודי מבדח". הוא גם טוען שהוא המציא את הביטוי "מוחו הקודח".
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
אליעזר בן יהודה
אלברשטיין, חוה
אליעזר בן יהודה
אלברשטיין, חוה
אליעזר בן יהודה
כספי, מתי
אליעזר בן יהודה
מגנס, ליז
אליעזר בן יהודה
זמרי מטה אשר (חבורת זמר)
אליעזר בן יהודה
סופר, עמית
אליעזר בן יהודה
כספי, מתי; תזמורת ההקלטות של רשות השידור
אליעזר בן יהודה
כספי, מתי
אליעזר בן יהודה
אלברשטיין, חוה
אליעזר בן יהודה
אשד, אילן
אליעזר בן יהודה
כהן, יזהר
אליעזר בן יהודה
כספי, מתי
אליעזר בן יהודה
בוכמן, נעם; התזמורת הסימפונית (ירושלים)
אליעזר בן יהודה
להקה קטנה ומתוקה
