בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
כניסה למערכת
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
הרשמה למערכת
ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
הרשמה למערכת
שכחת את הסיסמה?
ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
"אוסף מיתר" בספרייה הלאומית מורכב משלושה אוספי תצלומים בעלי חשיבות היסטורית, שמכילים יחד למעלה מ 100,000 תצלומים. בנו רותנברג, משה לוין ובוריס כרמי, היו שלושה צלמים שפעלו בישראל החל משנות ה-40 של המאה העשרים, ותיעדו בה אירועים, נופים, אישים, חפירות ארכיאולוגיות והווי יום-יומי במדינה הצעירה.
צבי מיתר (2015-1933), מייסד אוסף מיתר, שהיה בעל חושים חדים לאספנות ולתיעוד היסטורי, רכש את אוספי התצלומים ואת הזכויות עליהם מידי שלושת הצלמים, החל משנות ה-90 ואילך, ומאז הם מוחזקים בידי משפחת מיתר. בשנת 2019 חתמה משפחת מיתר על הסכם עם הספרייה הלאומית שמאפשר קִטלוג והנגשה של האוסף לטובת הציבור הרחב,שלא למטרות רווח.
חלק מהתצלומים נחרתו זה מכבר בזיכרון הקולקטיבי הלאומי, אך רובם מתפרסמים כאן לראשונה, ומאפשרים הצצה אל אירועים היסטוריים מזוויות מפתיעות ולא מוכרות.
בנו רותנברג נולד בשנת 1914 בפרקנפורט למשפחה חסידית. בשנת 1933 עלה לארץ ישראל ופנה ללימודים אקדמאים. אחרי שהתמחה במתמטיקה, פילוסופיה וארכיאולוגיה, החל בשנת 1945 לצלם, ומאז לא הפסיק.
בשנים 1948-1947 צילם רותנברג את מלחמת העצמאות, בשנת 1952 הצטרף כצלם למשלחת ארכיאולוגית בנגב, לאחר מבצע קדש (1956) ערך סקר ארכיאולוגי בסיני, ובשנת 1964 ניהל משלחת חפירות לתמנע. הספר "צפונות הנגב", המסכם 15 שנות מחקר (1967), זיכה אותו בפרס אילת.
ארכיון בנו רותנברג מתעד את העשורים הראשונים למדינת ישראל – את מעמד הכרזת העצמאות, את אניות המפעילים, מחנות המעצר בקפריסין, מחנות העולים בתימן, הכפרים הנטושים של ערביי הארץ, המעברות, הקיבוצים והמושבים, קרבות ומבצעים של ההגנה ושל צה"ל, בלחימה ובחיי היומיום. בנוסף הארכיון כולל תיעוד מקיף של משלחות ארכיאולוגיות מרכזיות בישראל ובספרד, שבהן השתתף בנו רותנברג, הארכיאולוג והצלם, ואת חלקן אף ניהל.
משה לוין נולד בשנת 1921 בהאריסבורג, פנסילבניה, עלה ארצה בשנת 1947 עם אשתו, בטי שופמן, והתיישב בירושלים. הוא עבד כעיתונאי במספר עיתונים, רשתות רדיו וטלוויזיה, ובשנת 1958 הקים את לשכת החדשות של TIME-LIFE בירושלים, והיה כתב המגזין עד פרישתו ב1990. לוין תרם מפרי עטו ל-27 ספרים בסדרת TIME-LIFE, וכתב את הספרים “Balm in Gilead” ו "It Takes a Dream".
ארכיון התצלומים של משה לוין מהווה פנינה מיוחדת בתוך אוסף מיתר, בשל העובדה שהוא מתעד בצבע את מדינת ישראל בשנות הקמתה (1953-1947), אירועים היסטוריים לצד צילומי טבע ואתרים שונים.
בין האירועים המתועדים בארכיון: המצור על ירושלים, טקס הקמת צה"ל, יום העצמאות הראשון של מדינת ישראל, מבצע קדש, מלחמת יום הכיפורים, בניית מוזיאון ישראל, הלוויתו של דוד בן גוריון, ביקור סאדאת ועוד. חלק נכבד מן הצילומים צולמו בירושלים, אך גם בתל אביב, יפו, רמת הגולן, הגליל, הנגב, סיני, רצועת עזה ועוד. כמו כן, תיעד לוין את מבצע "אטילה" בקפריסין ומשלחת ארכיאולוגית בסוריה.
בוריס וינוגרד, לימים כרמי, נולד ברוסיה בשנת 1914. בנערותו עזב את ארץ הולדתו ועבר להתגורר בבית קרובים בוורשה שבפולין. כעבור זמן קצר עבר לגרמניה, שם למד בפנימייה. בשנת 1933 נסע לאיטליה ושהה בה כמה חודשים וממנה המשיך לצרפת. הוא החל ללמוד אתנוגרפיה בסורבון בפריס ושם אף נפתח פרק הצילום בחייו.
בשנת 1936 הגיע לדנציג ועם הגיעו לארץ בשנת 1939 החל עוסק לפרנסתו בחקלאות ועד מהרה פנה לצילום. בתקופת מלחמת-העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושימש צלם מפות במצרים ובאיטליה. בעת שירותו פגש את הצלם הברלינאי הנס חיים פין, אשר שכלל את ידיעותיו בצילום עיתונות.
עם שחרורו מהצבא הבריטי התגייס כרמי ל"הגנה" ושירת כצלם מפות ואף נבחר לתפקיד צלם ביטאון צה"ל "במחנה". במקביל עסק בצילום מקצועי ונמנה עם חבורת הצלמים "הייקים" בתל-אביב, יחד עם בנו רותנברג, הנס חיים פין, פריץ כהן, היינץ קאופמן ופאול גולדמן. בשנים 1976-1952 עבד כרמי כצלם ביומון "דבר" ובמוסף השבועי שלו, "דבר השבוע". בצילום עסק עד מותו בשנת 2002.
ארכיון התצלומים של בוריס כרמי הוא אוסף תצלומים תיעודיים מהעשורים הראשונים להקמת מדינת ישראל. כרמי תיעד אירועים רבים, בהן מלחמות ומבצעים, את גלי העלייה ארצה, את המעברות, הקיבוצים והמושבים. כמו כן, תיעד רבות את עולם התרבות הישראלי. כרמי צילם, בין היתר, לעיתונים "במחנה", "דבר" ו"דבר השבוע".
צבי מיתר (2015-1933) היה עורך דין רב פעלים, בעל תואר מוסמך במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1962 הקים את משרד עורכי הדין מיתר ושות' ועמד בראשו עד שנת 2001. מיתר היה במשך 12 שנה יו"ר ועד מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין וחבר הוועדה לבחירת שופטים. הוא נמנה עם מקימי קבוצת התקשורת עורק שהחזיקה במכלול חברות: דפי זהב, מקסימדיה ערוצי זהב, וכן אמדוקס, מחלוצות ההייטק הישראלי. בשנת 2004 הקים את קרן משפחת צבי ועפרה מיתר, קרן פילנתרופית שפעילה גם היום.
בנוסף לצילומי אוסף מיתר הזמינים כעת באתר הספרייה הלאומית, במהלך למעלה מ-40 שנה אסף צבי מיתר מאות מסמכים וכתבי יד, העתיק שבהם משנת 1501: מסמכים ומכתבים של ראשי הציונות ואייקונים של תרבות עברית, כגון הרצל, דרייפוס, ז'בוטינסקי, בן גוריון, ארלוזורוב, ויצמן, דיזנגוף, לאה גולדברג, ביאליק, טשרניחובסקי. נוסף על כל אלו, כולל האוסף מסמכים בחתימת מצביאים ומדינאים גדולי עולם כמו נפוליאון, פטר הגדול, קטרינה הגדולה, לואי ה-14, קרומוול, רישליה, ביסמרק, אליזבט הראשונה, מרי מלכת סקוטלנד, פיליפ השני, וינסטון צ'רצ'יל, וולינגטון, המלכה ויקטוריה, לורד אלנבי ולורנס איש ערב. אוסף המסמכים מהווה פסיפס היסטורי מרתק המשמש כר פורה למחקר ולימוד.
בשנת 2008 הוציא צבי מיתר לאור את הספר "במחלוקת: 60 העימותים שהסעירו את העיתונים" אשר מציג את המחלוקות הפוליטיות והחברתיות העיקריות אשר טלטלו את היישוב היהודי ואת אזרחי מדינת ישראל, החל מהכיבוש הבריטי (1919) ועד להתנתקות (2005). הספר, בעריכת אבי כצמן, ואיורים מאת דנה נחמד, מציג את המחלוקות כפי שהשתקפו בכתבות, ידיעות ומאמרים שנדפסו במהלך השנים בלמעלה מ-50 עיתונים שונים.
באמצעות קרן משפחת צבי ועפרה מיתר שהוקמה בשנת 2004 תרם צבי מיתר במהלך השנים למוסדות, סטודנטים ופרויקטים רבים בארץ ובחו"ל, בעיקר בתחום החינוך והתרבות. בין היתר נהנו מתמיכתו אוניברסיטת תל אביב, האופרה הישראלית, התזמורת הפילהרמונית של אוקספורד, המטרופוליטן אופרה בניו יורק, בית הספר לאמנות ע"ש נגר במוסררה, המרכז הבינתחומי, אוניברסיטת אוקספורד, רויאל אלברט הול בלונדון, ספריית בודליאן באוקספורד, מוזיאון אשמוליאן באוקספורד והמוזיאון הימי בגריניץ'.
צבי מיתר נולד בתל אביב, התחנך במועדון הצופים הקשישים בת"א, בוגר קורס מ"כים בגולני וקורס קצינים. במהלך חייו זכה למגוון תארי כבוד מאוניברסיטאות, מוזיאונים ומוסדות תרבות בארץ ובעולם. היה נשוי לאשתו עפרה במשך 58 שנה, אב לבן ובת, סבא גאה לשישה נכדים ונין.
