​"המימד האנושי שביוצר טוב לו שיהיה מעוגן בעבודת החינוך – זו קושרת את היוצר אל קהליו באופן אורגאני" (ציפי פליישר)

לבד מהלחנה, ציפי פליישר היא אחת התורמות הפעילות ביותר לחינוך המוזיקלי בארץ. היא הייתה בין מייסדי המועצה הפדגוגית של המדרשה למוזיקה במכללת לוינסקי, חינכה והדריכה מחזורי סטודנטים למוזיקה במדרשה והרצתה בקורסי העשרה ובהשתלמויות מורים למוזיקה מטעם הפיקוח על החינוך המוזיקלי במשרד החינוך. מלאכת החינוך שלה במשך 40 שנות הוראה במכללת לוינסקי לחינוך הפכה לשם דבר בקרב עמיתיה ותלמידיה.

פליישר פרסמה מחקרים רבים שבהם פרשה את משנתה החינוכית הדוגלת בהעצמת החוויה המוזיקלית על-ידי העמקה ודיוק בניתוח התיאורטי-מוזיקלי, השלמת ידע מתחומים חוץ-מוזיקליים (היסטוריה, חברה, ספרות, הגות) והתמסרות אישית ומקצועית של מורים לתלמידיהם – קטנים כבוגרים. "בהיותה המופשטת בין האמנויות, נדרשת [למוזיקה] הן דייקנות והן העמקה...חשובה במיוחד ההליכה מן ההתרשמות החושית אל הבחינה של מרכיבי היצירה, ובחזרה - להנאה הניזונה כבר מנדבכי ידע מצטבר...כדי להשלים את התמונה המוזיקלית יש להשקיע מאמץ אף בתמונה החוץ מוזיקלית [של] תכנים רוחניים המצטרפים ללא הרף אל הצלילים גופם...נקיטה פדאנטית זו אל מול אין ספור המדיות שבמוזיקה מקרבת את הלומד אל הבקיאות...[אליה מצטרפת] אמונה בקשר האישי החזק ביותר בין המורה לתלמידו".

"ערב ומערב במוזיקה"

​מיזם חינוכי מרכזי נוסף של ציפי פליישר ערב ומערב במוזיקה הופעל בין השנים 1989-1987 בקרב תלמידים וסטודנטים, ועסק בפלורליזם התרבותי בארץ. במסגרתו ערכה פליישר סיורים מוזיקליים מודרכים ברחבי הארץ.

"מטרת סדרת השיעורים החדשה" כתבה במאמרה לפתוח את צוהר היצירתיות לרווחה בתוך נפשו של הלומד – בעקבות סיור הצלילים בירושלים "הינה לבסס את ההתבוננות הייחודית המתאפשרת במפגש התרבויות המוזיקליות של ערב ומערב בקו התפר המזרח-תיכוני בארצנו... בסיורים המודרכים שמתי לי למטרה להביא את התלמידים בעיקר אל חוויית ההיכרות הבלתי אמצעית עם המורשת המוזיקלית של עדות ישראל – בחיי הקודש (ליטורגיקה) ובחיי החול...ההשפעה הערבית בולטת באילתורים המדהימים בעושרם המסתלסלים מפיהם של הפייטנים בבית הכנסת של יוצאי חלב... לעומת החזנות בבית הכנסת הרפורמי העדוייה כולה בסממנים מתוך המוזיקה המערבית הקלאסית... ואין מנוס מלעטוף כל אלה בצלצולי פעמוני הכנסיות ובקריאות המואזינים... ומי שחלחלו לאזניו צלילי הכנסייה המזרחית הקדומה [הארמנית] הבין לאשורו מהו אותו שילוב יסודות בו אנו מדברים... ערוב היסודות של ערב ומערב ניתך עליך בעוז, ואתה נפעם אל מול שפע המסורות המוזיקליות הנשמעות מכל עבר". על פעילותה של פליישר במיזם כתב חוקר האמנות גדעון עפרת: "אינטונציות וקצב מערביים וערביים, סולמות מוזיקליים מערביים ומזרחיים, מורשות ליטורגיות יהודיות מערביות ומזרחיות – הפגשת כל אלה ועוד בקלחת תרבותית-מוזיקלית אחת הפכה לאתגר חינוכי מהמעלה הראשונה".

מיזמים חינוכיים נוספים

מיזמים חינוכיים נוספים של ציפי פליישר כרכו הקשרים נרחבים של הזמר העברי בפוטנציאל הבינתחומי (מאמרה הזמר העברי כאמצעי להוראה בין-תחומית); הזמר העברי כאבן יסוד בחינוך לגיל הרך (מאמרה שירי ילדים ישנים וחדשים); על הרפרטואר של שירי חג עבריים ישנים לצד אלה שחוברו על-ידי אמני רוק ופופ עכשוויים; בהקשר המוזיקה והתנ"ך כמקשה אחת (מאמרה המוסיקה ככורכת יהדות ואמנות) ופיתוח עֶרכה בינתחומית למורים מתחומי המקרא,האמנות והמוזיקה בעקבות הסצינה האופראית משפט שלמה פרי הלחנתה של ציפי פליישר, ועוד.