
תקליט אריך הנגן הראשון של ציפי פליישר של מוזיקה אמנותית ובו יצירותיה המוקדמות, בהן "נערה פרפר נערה" (ארכיון ציפי פליישר, MUS 0121)
סגנונה ההלחנתי של פליישר מבטא את הרב-תרבותיות שהיא נחשפה אליה עוד בילדותה. היא גדלה בסביבה יהודית-ערבית ואווירת הדו-קיום המאפיינת את עיר הולדתה חיפה, חדרה בטבעיות ליצירתה. גם השכלתה המוזיקלית הרחבה בתחומי המוזיקה המערבית הקלאסית והמודרנית, המוזיקה היהודית על שלל עדותיה ממזרח וממערב והמוזיקה הערבית, וכן השכלתה הבלשנית בעברית, בשפה ובספרות הערבית ובשפות שמיות עתיקות, כל אלו מתבטאים ביצירותיה.
"מקורות ההשראה שלי נעוצים ראשית באווירה הסובבת אותי, בניחוחות הרחוב ובנוף הארץ, וגם בספרות שנבעה מתוך תרבויות האזור ותפסה את הנפש...היצירה המקורית היא אם הקיום הרוחני, והיא טבועה בתכונת השורשיות. זו נובעת מן הסובב את היוצר מרגע היוולדו".
המעבר מהלחנה של מוזיקה קלה למוזיקה אמנותית לבימת הקונצרטים התרחש, על-פי פליישר, במחזמר "עלי כינור" (על פי סיפור של שלום עליכם), שאותו חיברה בשנת 1974 ואשר זוכה עד היום להפקות חוזרות. יצירה דרמטית מוזיקלית זו שאורכה 90 דקות הביאה לשיא את ההתבטאות של פליישר בז'אנר הקל, ועם זאת לא הותירה בה ספק כי מקומה הוא במוזיקה האמנותית.
מאז ועד היום הלחינה פליישר מעל 100 יצירות (מתוכן 30 בלתי ממוספרות, הקיימות בתיק "טרום אופוסים", MUS 121 A30), בהן מוזיקה לכלי סולו, מוזיקה לתזמורת ולהרכבים קאמריים, מוזיקה קולית למקהלות ולקול סולו, מוזיקה בימתית (אופרות ואורטוריות), מוזיקה על-גבי סרטים מגנטיים ויצירות מולטימדיה.