ט"ו בשבט בפיוט
ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, מוזכר כבר במשנה כציון זמן למעשרות של פֵרות האילן.
החיים בגולה והגעגוע לארץ ישראל הולידו מנהג של אכילת פירות ארץ ישראל ביום זה. מקובלי צפת במאה ה-16 יצרו תיקון קבלי וערכו סדר מיוחד לט"ו בשבט, המיוסד על שתיית ארבע כוסות, אכילה מפֵרות הארץ וקריאת מקורות שעוסקים בארץ ישראל, יופייה ותנובתה. זאת, מתוך הרצון לתת ביטוי לחיים בארץ ישראל.
עם העלייה הראשונה והתחייה הלאומית החלו לנטוע ביום זה עצים, ובשנים האחרונות הוא מתחבר גם לחג של אהבה לארץ ולקיימות.
בשער זה פיוטי ט"ו בשבט המושרים במסורות שונות.