קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

סוכות בפיוט ובתפילה
צילום: צופית צחי

סוכות בפיוט ובתפילה

חג סוכות הוא הרגל השלישי והאחרון מבין שלושת הרגלים, שבהם היו עולים לרגל לבית המקדש בירושלים. החג מתחיל בט"ו בתשרי ונמשך שבעה ימים. 

חג הסוכות הוא חג זמרתי מאד, שרים בו הרבה, ולאורך כל ימי החג. לא זו בלבד שבכל יום שרים את ההלל ואת ההושענות אלא גם בחתימת החג – בשמיני עצרת (המוכר בימינו יותר כשמחת תורה), שרים פיוטי גשם וכמובן אינספור פיוטים לכבוד התורה וסביב ההקפות.

גם בהיבט ההיסטורי-ספרותי של הפיוטים חג הסוכות הוא חג מעניין במיוחד. דרים בו בכפיפה אחת סוגים שונים של פיוטים, שכל אחד מהם מהווה סוגה בפני עצמו במסורת הפיוט לתולדותיו.

לחג שלושה שמות החג מאירים את משמעויותיו: סוכות – על שם המצווה המרכזית של החג – הישיבה בסוכה, "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים". חג האסיף – בו מסיימים לאסוף את פֵרות ותבואת השנה החולפת ומציינים את השמחה והסיפוק מהיבולים. החג – בה"א הידיעה, המרמז על כך שסוכות הוא החג השמח ביותר, ועליו נאמר: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ".

לאחר סיום הימים הנוראים, ימי הדין והרחמים, אנחנו מצווים לצאת מבית הקבע שלנו לסוכה, שהיא דירת עראי. היציאה לסוכות מזכירה לנו את יציאת מצרים ואת הסוכות שבהן ישנו בני ישראל במסעם הארוך במדבר. דווקא לאחר סיום איסוף היבול, כאשר אנחנו בוטחים במעשה ידינו, אנחנו מצווים לצאת לדור בסוכה העשויה מדפנות קלות וסכך מהצומח. היציאה מהקבוע מאפשרת לנו לזכור את הזמנים הקשים, ולבטוח בה' שסוכך, הגן עלינו והביא אותנו אל ארץ ישראל.

כשיוצאים לסוכה פוגשים עוד אנשים ורואים את הטבע מבעד לסכך ולפתח. זה הזמן שבו אנחנו מציינים את האחדות בינינו על ידי ארבעת המינים, מצווה נוספת המאפיינת את החג, המציינים טיפוסי אנשים שונים. אנו אוגדים בחג את ארבעת המינים ונוטלים אותם יחד. רק על ידי איחוד כל הכוחות כולםם ישראל יכול למלא את ייעודו, לתקן את העולם ולהיטיב לכל הברואים.