קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

שמחת תורה - שמיני עצרת בפיוט ובתפילה
צילום: אלישע רוזנברג

שמחת תורה - שמיני עצרת בפיוט ובתפילה

חג שמחת תורה כשמו כן הוא – חג שכולו שמחה על התורה. קריאת התורה בשמחת תורה היא חגיגית במיוחד, שכן אז מסיימים את המחזור השנתי של קריאת כל התורה ומתחילים מחדש בקריאת הפרק הראשון בספר בראשית. במהלך הדורות חוברו מאות פיוטים למעמד הזה, שמרביתם מיועדים ל"חתן תורה" – העולה לקרוא את סופו של ספר דברים, ול"חתן בראשית" – העולה לקרוא את תחילת מחזור הקריאה מחדש בספר בראשית. חלק משמחת החג באה לידי ביטוי בחגיגת שבע הקפות ספרי התורה, שבהן מקיפים את בימת בית הכנסת תוך כדי ריקוד, שירת פיוטים וניגונים וזריקת סוכריות על הקהל. מקורו של שמחת התורה אינו מהתורה, אף כי הוא עתיק מאוד ומבטא את רצונם של יהודים לתת ביטוי חגיגי לאהבת התורה. החג נחגג ביום השמיני של סוכות, המכונה גם שמיני עצרת – במקורו בתורה שבכתב.

בקהילות ישראל בתפוצות נוהגים לחוג כל חג פעמיים, בשני ימים רצופים. ל"חג השני", שאינו אלא הכפלת יום החג שנחוג, קראו "יום טוב שני של גלויות". ליום השמיני של החג קוראים "שמיני עצרת", ובו מתפללים על הגשם, וליום טוב הנוסף – התשיעי – קוראים "שמחת תורה". בעבר הרחוק היה הבדל בין מחזור הקריאה בבבל – שם נהגו לקרוא את פרשיות התורה במחזור שנמשך שנה וחגגו שמחת תורה בכל שנה, ובין מחזור הקריאה בארץ ישראל, שבה נהגו לקרוא את התורה שלוש שנים וחצי (שני מחזורי קריאה בשבע שנים) ורק אז חגגו את שמחת התורה. במרוצת הדורות נעשה המנהג הבבלי למנהגן של כל קהילות ישראל.

אשורר שירה: ספרד-מרוקו-ירושלים

תיקון הגשם

תיקון הגשם הוא הכינוי המקובל במסורות הספרדים למקבץ פיוטים ותפילות הנאמרים בתפילת מוסף בשמיני עצרת, על מנת לבטא ולציין בחגיגיות את תחילת מועד הזכרת גשמים ("משיב הרוח ומוריד הגשם"). במסורות האשכנזיות נהוג להשתמש בשם "תפילת הגשם".
בתפילת מוסף זו שבים לומר בברכה השנייה, ברכת גבורות – את התוספת "משיב הרוח ומוריד הגשם", במקום התוספת "מוריד הטל", הנאמרת החל מחג הפסח. ירידת הגשמים נתפסת כאירוע חשוב ומשמעותי בחיי העולם. הגמרא השוותה בין ירידת הגשמים לתחיית המתים, בהסבר להזכרת הגשמים בברכה זו. מסיבה זו בכל המסורות ישראל מתלווה למועד תחילת הזכרת הגשמים רצף פיוטים חגיגי בלחן מיוחד. מקורו של מנהג זה אינו בחז"ל, ונראה שהחל מימי הגאונים והתפתח בדרכים שונות במסורות השונות – בחלקן הוא נאמר בתוך חזרת שליח הציבור, וברובן – לפני תפילת מוסף.

להאזנה

קרדיט תמונות, צילומים וציורים: הקפות שניות: בית כנסת לעולי לוב. באדיבות מרכז אור שלום | הקפות שניות בבית הכנסת משכן יוסף בירושלים. צילום: צופית צחי | הקפות שניות  בגן הפעמון בירושלים. אוסף התצלומים הלאומי | ביתמנה | דגלי שמחת תורה. ממארגי הספרייה הלאומית | הר' חיים לוק. צילום: מעוז ויסטוק | שפעת רביבים. ספר תפילת המועדים תימן, 1937. מתוך אוסף משפחת גרוס, תל אביב