קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

 פורים בפיוט ובתפילה
אתר הפיוט והתפילה

פורים בפיוט ובתפילה

פורים הוא חג משתה ושמחה. מצוות החג, מנהגי התחפושות ושתייה מרובה של יין הופכים אותו לחג שהשמחה שלו באה לידי ביטוי לא רק בבית הכנסת ובבית, אלא גם ברחובות ובכיכר העיר. קרנבל של ילדים ומבוגרים מחופשים בתחפושות שונות צועדים ברחובות, משלוחי מחנות בידיהם, צובעים את החג בשמחה.
אנשי כנסת הגדולה תיקנו את החג לזכר ההצלה מגזרת המן הרשע שביקש לאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים. פורים נמנה ברשימה ארוכה של ימים שבהם אירעו דברים טובים לישראל, שמתוכה נשארו כיום רק פורים וחנוכה. את פורים חוגגים במשך יומיים: בי"ד אדר בערי הפרזות (שאינן מוקפות חומה), ובט"ו בו – בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון.
מקור השם פורים הוא על שם הפּוּר־הגורל שהטיל המן כדי לקבוע את החודש בו תבוצע גזרת הריגת היהודים. סיפור הגזֵרה וההצלה מסופר בהרחבה במגילת אסתר, אשר נקראת במהלך החג, במטרה לזכור ולפרסם את הנס. בחג יש מצוות נוספות המציינות את השמחה – סעודת משתה ושמחה, משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים, כדי שכולם יחגגו וישמחו בחג.
תפילות הפורים כוללות אמירת התפילה הקדומה "על הנסים", המספרת את סיפור הנס, בברכת ההודאה של תפילות העמידה. בבוקר אומרים חצי הלל לזכר ההצלה וקוראים בתורה על מחיית זכר עמלק, שהמן הוא צאצא שלו.
פיוטי החג מספרים באופנים שונים את סיפור המגילה. במסורות שונות יש פיוטים היתוליים שנועדו לשמח ולהרקיד, אך ניתן למצוא גם פיוטים שיש בהם כובד ראש ואשר מדגישים דווקא את הסכנה שהיו נתונים בה, אולי כדי להזכיר לנו את הפער הדק שבין אסון להצלה ואת גודל הנס שמסמל את היפוך המציאות – "ונהפוך הוא".

פיוט עתיק בלחן חדש

פיוט לפורים שנמצא בכתבי יד ממסורת כורדיסטן- פרס, ולא ידוע על לחן שלו. קובי אלקובי הלחין והחיה אותו.

מגילת אסתר

מגילת אסתר, אחת מחמש המגילות המופיעות בתנ"ך, היא הטקסט המרכזי המלווה את חג הפורים. המגילה מגוללת את סיפור נסיון השמדת היהודים בימי המלך אחשוורוש בידי המן, ואת נס הצלתם בזכות מרדכי ואסתר המלכה. הסיפור מלא בדרמה ובתהפוכות מפתיעות, ולמרבה השמחה סופו טוב. קריאת המגילה היא אחת ממצוות הפורים; מצווה לקרוא אותה פעמיים במהלך החג, מתוך מגילת קלף, בערב ובבוקר. שמיעת המגילה מהרדיו או הטלוויזיה אינה נחשבת כקיום המצווה. המגילה נקראת בבתי הכנסת לאחר תפילות ערבית ושחרית של החג, אולם פעמים רבות קוראים אותה גם במסגרות משפחתיות וקהילתיות מחוץ לבתי תפילה: בתוך דירות פרטיות, במרכזים קהילתיים או במקומות ציבוריים אחרים.

 

מגילת אסתר במסורת מרוקו בביצוע יצחק רווח      

מגילת אסתר במסורת תימן בביצוע אהרן עמרם       

מגילת אסתר במסורת ספרד ירושלים בביצוע משה חבושה   

מגילת אסתר במסורת אשכנז בביצוע אורי קרויזר    

מגילת אסתר במסורת בלקן־בלגרד בביצוע סטפן סבליץ' (אשר אלקלעי)           

מגילת אסתר במסורת מרוקו בביצוע ר' חיים לוק

מעשה פורימי בניגון חסידי והשיר עברי שהתחלפו

מה מקור הלחן הידוע של השיר "שושנת יעקב" שמושר בחג הפורים? ומה מקור הלחן של שירו של לוין קיפניס, "חג פורים"? אורי קרויזר חושף ניגונים פורימיים שהתחפשו.