ספר תהילים

ספר תהילים הוא חלק מהתנ"ך - הספר המוכר ביותר בחלק הכתובים - והתקבל בעם היהודי, ואפילו בעולם, כספר תפילה לכל עת. יש בו מזמורים המתאימים כמעט לכל מצב. נהוג לקרוא תהילים בשעת רצון, במקרה סכנה, ליד מיטתו של חולה ובכל עת שאדם חש צורך לקרבה עם אלוהיו, ופרקטים ממנו משולבים בסידור התפילה ובמחזורים.

לפי המסורת היהודית היו הלוויים משוררים פרקי תהילים בבית המקדש בשעת עבודת הקורבנות, אך רצוי לאומרם בכל מצב ובפרט בשעת צרה, שכן סגולתם לעורר רחמי שמים על האומר אותם. ישנה דעה הסוברת שאין לאומרם בין שקיעה לחצות הלילה. חסידי חב"ד וחצרות אחרים נוהגים לקרוא בכל יום את הפרקים היומיים, על פי החלוקה החודשית, ובשבת שבו מברכים את החודש קוראים את כל הספר, לפני תפילת שחרית. בקהילות גאורגיה קיים מנהג עתיק וקדוש, לפיו גבאי בית הכנסת מחלק למתפללי בית הכנסת קונטרסים של "תהילים מחולק", לפני הוצאת ספר תורה, בשחרית של שבת, וכך יוצא שגומרים את כל ספר התהילים, ולאחר מכן אומרים "קדיש יהא שלמא רבא".