הענקת פרס ישראל האלטרנטיבי להתחדשות יהודית (תשע"ג) לשרה פרידלנד בן־ארזה
אתר הפיוט והתפילה

הענקת פרס ישראל האלטרנטיבי להתחדשות יהודית (תשע"ג) לשרה פרידלנד בן־ארזה

בשנת תשע"ג בחרה מערכת מקור ראשון להעניק לשרה פרידלנד בן־ארזה את פרס ישראל האלטרנטיבי. את נימוקי השופטים כתב צור ארליך.

הדברים פורסמו במוסף "יומן" של מקור ראשון בערב יום העצמאות תשע"ג, ומועלים כאן באדיבות מערכת העיתון.

מעגלים מעגלים מתחדשת עלינו יהדותנו בשנים האחרונות. מעגלים מתרחבים ומפריחי אדוות. מעגל הניגון ומעגל הפיוט, מעגל בקשת קרבת א־לוהים ומעגל הניאו־חסידות, מעגל לימוד התורה הנשי ומעגל תפילת הנשים, מעגל הדרשנות האישית ומעגל בתי המדרש הפלורליסטיים. אם נשרטט את כל המעגלים הללו בראשוניותם, בגרעינם שטרם ההתרחבות, מעגל מעגל סביב הראשונים והפעילים, יחפפו ודאי המעגלים זה עם זה, ויהיו אנשי מעלה שואפי קדושה וספוגי ניגון שייכללו בכמה מהם גם יחד. נראה ששרה פרידלנד בן־ארזה היא מן היחידים שיימצאו בלב כל המעגלים הללו כולם. 

גידולה של בן־ארזה במשפחה חסידית, משפחתו של סבה, ר' אליהו כי־טוב בעל ספר התודעה, ואביה המו"ל ר' חנוך בן־ארזה – אך פארותיה מסתעפות אל עולם האקדמיה, המחקר, המעשה וההתחדשות. היא משוררת ועורכת, מסאית ומרצה. היא לימדה מדרש, ניגון וחסידות במדרשות לנשים ובבית המדרש "אלול", חיברה מאמרים מעמיקים על תפילה והגות יהודית תוך שימוש יצירתי־אמוני בתיאוריות עכשוויות, פירשה פיוטים ועסקה בהנחלתם לרבים, חקרה שנים רבות את דרשות הצדיק החסידי ר' צדוק הכהן מלובלין, שימרה ניגונים חסידיים העומדים על סף אבדון, ואף שימשה גבאית בקבוצת תפילה לנשים ויזמה קבלות שבת לפני כניסת השבת.

בניגוניה, במעשיה ובתורותיה מקרבת אותנו שרה פרידלנד בן־ארזה אל הגבוה ואל הרך, אל הניגון הישן ואל המדרש החדש. עליה ועל מפעלה אפשר לדרוש – והלוא דרשנית היא בשירתה ובמאמריה ובלימודה – את שורותיו של אלתרמן בשירו "מעֵבר למנגינה": "יֵשׁ נֵצֵא לַדְּרָכִים הַחִוְרוֹת שֶׁזָּנַחְנוּ / שֶׁתִּזְקפְֹנָה קוֹמָה בְּנִגּוּן וְעָנָן / וְתֵלַכְנָה גְּבוֹהוֹת, רַכּוֹת־כּחַֹ תֵּלַכְנָה / הָלוֹךְ וְהָנֵעַ אוֹתָנוּ בְּחֵיקָן".

על מעשיה ועל חלומותיה, על חקירותיה ועל שירתה עתירת ההדהודים, על שלל מעגליה ובעיקר על הצטרפותם יחדיו, מקבלת שרה פרידלנד בן־ארזה את פרס ישראל האלטרנטיבי לשנת תשע"ג.

תגובת שרה פרידלנד בן־ארזה:

זכות היא לי לחיות בתקופה ייחודית, שבה ההוויה הנשית על כל פניה הולכת ונגאלת. זכות היא להיוולד בארץ הזאת ומתוך רחמה של העברית, שעמה כרַתי ברית אהבה. בעברית נברא עולמי, ובה ממשיכים חיי להיברא. זכיתי גם במלווים אנושיים, שלולא תמיכתם ואמונם לא הייתי יוצאת אל הפועל. בראשם אישי, יעקב, והחברותא שלי, גרא טוביה.

לכל אלה ולכם תודה.

אני נרגשת ונבוכה מבחירתכם, ואולי לא פחות מכך – מן התיאור שבו פרשתם את חיי. בחסדו של הטקסט הבלול והמסכם הזה, אני מגלה כי כל ההתחדשויות וההתפתחויות המרגשות שזכיתי להשתתף בהן וליצור בהן – סביב ציר אחד הן חגות, ציר המסומל בלשון הקבלה כגאולת הצד הנשי של המציאות. אין זו רק גאולתה החברתית של אִישה, אלא גם שחרור הפנים הנקביות של לימוד התורה ועבודת ה', אלו המתבטאות בדרשה החסידית, בחידוש התורה האישי, ביצירה האמנותית, בתפילה ובהמיית הניגון.

יהי רצון ששיריי ייכתבו כתפילות, ושאמנותי תהא תורה.