קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

יהודה צדק – על מסורת שירז וחובת השימור
אתר הפיוט והתפילה

יהודה צדק – על מסורת שירז וחובת השימור

יהודה צדק

יהודה צדק, צאצא ליוצאי שיראז ואחד משליחי הציבור שהקליט עבור האתר תפילות במסורת זו, מספר על שורשיו, מורשתו ותפיסתו בדבר חשיבותו של תיעוד מסורות ישראל בכלל ומסורת שיראז בפרט.

לכל התפילות של יהודה צדק באתר

אני בן למשפחת "צדק", שמקורה בעיר זרחון שליד שירז שבאירן. אני נקרא  יהודה , על שם סבו של סבי. את שם המשפחה "צדק" קרא סבי למשפחה, כאשר פקידי הממשל באו וביקשו מראשי משפחות שם משפחה. הוא החליט כך מאחר שרוב שמות המשפחה של הקהילה  היהודית באירן נקראו בשמות של מידות טובות. סבי חי עד 106 שנים, ובשיחות שקיימתי אִתו סיפר לי את הקורות אותו ואת משפחתו במהלך השנים. כמו כן ספגתי הרבה על הקהילה  הרחבה ועל המנטליות, זמירות ופזמונים, קטעי תפילה ונעימותיהם.

יש לציין כי באירן יש הבדלים רבים בין עיר לעיר במנטאליות, בשפה, בניב, בלבוש וגם במוזיקה. הבדלים אלה נוצרו בגלל המרחק הגדול בין הערים, והיעדר תקשורת בין אנשים. לכן לכל אזור והייחודיות שלו. בגלל מצב זה יש שינויים בלחני הזמירות בתפילות בין הערים.

אבי עם משפחתו עלו ארצה בשנת 1950, אִמי עלתה ארצה בשנת 1949 עם אחיה, כיתומים מאב ואם ואחים בעליית הנוער, וגרו בירושלים. אבי הגיע למעברה בהר טוב בירושלים, ושם הוריי הכירו והתחתנו. מיד לאחר מכן עברו לגור בבית שאן עם הורי אבי ואחיו.  נולדתי בשנת 1956 בבית החולים העמק בעפולה. מאז רוב ימיי אני גר בבית שאן, מלבד שנות הלימודים והשירות.

אני עוסק בהוראה משנת 1978 במגוון תפקידים במשרד החינוך, מדריך בפנימייה תיכונית, מורה וסגן מנהל ביסודי, מנהל 18 שנה ביסודי, מדריך מחשבים, מורה לתאוריה ומתמטיקה בישיבה תיכונית בית שאן.

בעירנו בית שאן יש 80 בתי כנסת, ובהם 8 של העדה הפרסית, 2 מהם של יוצאי העיר שירז וסביבותיה.

מגיל 22 אני משמש בבית הכנסת של קהילתנו השיראזית, הנקראת "תורה ועבודה", כחזן, כבעל קריאה, וכתוקע בראש השנה. לאורך השנים הראשונות שימרתי בבית הכנסת את לחני התפילות ונוסחם, וכן את מנהגי הקהילה. בנינו בית כנסת חדש ומפואר ליד שכונת מגורי רוב המתפללים. נוספו מתפללים מעדות שונות. זה אילץ אותי לגוון את לחני התפילה לכבוד "הנלווים", כך שרוב התפילה היא בנוסח ירושלמי. במשך הזמן למדתי את תורת המקאמים, והלחנים שזורים כיום בתפילות. מובן שיש קטעי תפילה שונים שמשתמרים עד היום בתפילות.

כאמור, היו לי הרבה שיחות עם סבי, שהיה ראש הקהילה בחוץ לארץ וגם בארץ. הוא היה סומא בעיניו, הייתי קשור אליו רגשית ופיזית. מכיוון שהיה צריך ליווי פיזי לבית הכנסת, מהלך של 2 ק"מ  ממקום מגוריו, ליוויתי אותו והזמן נוצל לשיחות בינינו. בנוסף, התארחתי בביתו להרבה מאוד מפגשים. כשהיה בידי לרכוש מכשיר הקלטה בקלטות, שאך יצא לאוויר העולם, הקלטתי אותו בכמה פיוטים ממאגר הלחנים של הקהילה. לצערי חלק קטן נשמר בגלל האחסון בקלטת סלילים, שנפגעה ונקרעה במשך הזמן.

התיעוד הקהילתי שלי עבר ברבבות השנים לצילומי וידאו, כך שמלפני 33 שנה יש תיעוד של קריאת מגילה, מעבר מבית הכנסת הישן לחדש ועוד צילומי שמחת תורה לאורך השנים.

אני שמח מאוד שהטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת תיעוד של לחנים ונוסחי תפילה לכל העדות. זו הדרך המרכזית לשימור הלחנים בתפילה, במאגר מרכזי לכל קטעי התפילה בכל העדות ותתי העדות. אנו חייבים זאת לדורות הבאים. אני רואה שבשלושה בתי כנסיות של הפרסים בעיינו, שבהם החנים המרכזיים עברו מן העולם, ולא השתמרו לדוגמא לחני הקינות בתשעה באב. המתפללים מרגישים את האובדן. לכן הפתרון הוא שימור בהקלטות וככל האפשר. אני לדוגמא מקליט לנכדים המבקשים ממני כל מיני הקלטות מהתפילה ומהקריאה בתורה (כיום יש לי נכד שמתעניין , ומכיר את רוב הלחנים). כמו כן, אני מקליט לעצמי מדי פעם בפעם קטעי תפילה למאגר דיגיטלי, ש"לא תשכח מפי זרעו".

בנוסף לאמור לעיל, שימור מורשת התפילות ונוסחיה צריך להיות כזה שלא כל "רוח" חדשה שמגיעה צריכה להזיז מנהג קדום או נוסח קדום, גם אם אין הוא כתוב בשום סידור תפילה. התיעוד הטוב הוא מפה לאוזן, בשמירה על הקיים בתוך הציבור.

ועוד בנושא זה, מכיוון שעשרות שנים נוסחי התפילה נשתמרו מפה לאוזן , עוד קודם המצאת הדפוס וגם לאחר כן (במדינות אסיה שהציוויליזציה טרם הגיעה אליהן), השימור היה בעל פה, ולכן יש תוספות של פסוקים שונים בקהילתנו שלא הודפסו בסידורים מעולם. ולאט לאט נשכחו רובם. לאורך השנים בתחילת מאה ה־20 הגיעו סידורים לעדות המזרח לחו"ל ולארץ בנוסח "ליוורנו", ולרוב העדות לא היה הנוסח המקורי ביותר עבורן. כאן כבר התרחשה זליגה של נוסחים, כאשר ברבות השנים הורחב הדפוס לנוסחי עדות, עדת הפרסיים לא שימרה את נוסחם בסידור, מלבד מספר קטעים של תפילה לפרנסה, הגדה, ועוד... (ראיתי אצל אבי ע"ה סידורים אלה בנוסח פרסי שכלל תרגום לפרסית  שנקרא "תפסיר"). מכאן שחובת השימור היא על דורנו טרם ישכח ויאבד.


יהודה צדק, פסגת זאב 2022, צילום: רן חורי


יהודה צדק ומשפחתו, פסגת זאב 2022, צילום: רן חורי

תיעוד היסטורי של בית הכנסת

היציאה עם ספרי התורה מבית הכנסת הראשון ("הצריף"), ששימש 3 דורות, אל מבנה הקבע החדש, המשמש עד היום את הקהילה.