שלומית בונה סוכת שלום

---

"שְׁלוֹמִית בּוֹנָה סֻכַּת שָׁלוֹם"  (נעמי שמר)

בְּסֻכָּה אַחַת, יָפָה מְאֹד,
יָשְׁבוּ בַּאַחַד מֵעַרְבֵי סֻכּוֹת,
דּוֹדָה אַחַת (חוֹקֶרֶת תָּנָ"ך)
דּוֹדָה שְׁנִיָה (חַקְלָאִית מֵחֶבֶל תַּעְנָךְ)
דּוֹד אֶחָד (מְלַמֵּד בִּישִׁיבָה)
בֶּן דוֹד אֶחָד (שֶׁחָזַר מִן הַמִּזְרָח)
אִמָּא וְאַבָּא שֶׁבָּנוּ אֶת הַסֻּכָּה
וְיַלְדָה אַחַת, חֲכָמָה וְסַקְרָנִית,
שֶׁמָּמָשׁ בְּמִקְרֶה קוֹרְאִים לָה שְׁלוֹמִית. 

וּכְשֶיֵּשׁ דּוֹדוֹת וְדוֹד
וַאֲפִילוּ בֶּן דוֹד
שְׁלוֹמִית שָׁאֲלָה שְׁאֵלָה עֲמֻקָּה: 
לָמָה אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בְּסֻכָּה?

הַדּוֹדָה שֶׁחוֹקֶרֶת תָּנָ"ךְ סִפְּרָה
שֶׁגַּם בִּתְקוּפַת הַמִּקְרָא
הַפְּרִי הִבְשִׁיל בַּקַּיִץ, וְעַד שֶׁנֶּאֱסָף
בַּסְּתָו
הָיָה צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַל הָעֲנָבִים
וְעַל הָרִמוֹנִים
עַל הַתְּאֵנִים וְעַל הַתְּמָרִים
וְהָיוּ צְרִיכִים שׁוֹמְרִים
וְהַשּׁוֹמְרִים יָשְׁבוּ רָחוֹק מִן הַבַּיִת
כְּדֵי שֶׁיַּשְׁגִּיחוּ הֵיטֵב עַל כֹּל תָּמָר וְכֹל זַיִת
וּמִקְרִינַת הַשֶּׁמֶשׁ הַמַּכָּה
וּמֵרְטִיבוּת הַטַּל בָּחֲשֵׁכָה
כֹּל שׁוֹמֵר הֵקִים לוֹ סֻכָּה
שֶׁנִקְרְאָה עַל שְׁמוֹ, "שׁוֹמֵרָה".
וּלְזֵכֶר הַסֻּכּוֹת שֶׁשִּׁמְשׁוּ לִשְׁמִירָה
כְּשֶׁמַּגִיעַ הַסְּתָו אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בְּסֻּכָּה -
כֹּה אָמְרָה וְנָשְׁמָה לִרְוָחָה
הַדּוֹדָה חוֹקֶרֶת הַמִּקְרָא.

הַדּוֹדָה הַחַקְלָאִית מִיָּד הִצְטַרְפָה
לַשִּׂיחָה וְאָמְרָה
שֶׁסֻּכָּה כֹּל כָּך יָפָה
לֹא עוֹשִׂים רַק בִּגְלַל הַשְּׁמִירָה
אֶלָא כְּדֵי לְצַיֵּן אֶת הַדָּבָר הָעִיקָרִי
אֶת הַמּוֹעֵד בּוֹ אוֹסְפִים אֶת הַפְּרִי
וְשֶׁאֶצְלָם בְּחֶבֶל תַּעְנָךְ
אָמְנָם זוֹ כְּבָר לֹא תְּקוּפַת הַתָּנָ"ךְ
וּבְכָל זֹאת עֲדַיִן הַפְּרִי נֶאֱסָף
וְנִמְסָק וְנִקְטָף
וְאֵין כָּאן הַרְבֵּה מָה לְהוֹסִיף
חַג הַסֻכּוֹת הוּא חַג הֶאָסִיף
וְגַם הַסֻכָּה נֶאֱסֶפֶת וּמוּקֶמֶת
מֵעַנְפֵי הָעֵץ וְעָלִים רַעֲנָנִים
וּבָה אֲנוּ שָׂמִים אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים
שֶׁנִּתְבַּרְכָה בָּהֶם אַרְצֵנוּ בִּתְקוּפַת הַתָּנָ"ךְ
וּמִתְבָּרֵךְ בָּהֵם הַיּוֹם גַּם חֶבֶל תַּעְנָךְ.

הַדּוֹד שֶׁמְּלַמֵּד בִּישִׁיבָה
עָבַר לַעֲמִידָה
וְאָמַר: הַיְּשִׁיבָה
הִיא מִצְוָה.
אֲנִי יוֹשֵׁב
כִּי אֱלֹהִים צִוָּה.
וּכְשֶׁשְּׁלוֹמִית שָׁאֲלָה לָמָה הוּא עוֹמֵד
הוּא קְצַת הִתְבַּלְבֵּל וּמִיָּד הִתְיַשֵּׁב  וְאָמַר:
יְהוּדִים יוֹשְׁבִים בְּסֻכּוֹת
גַּם כְּשֶׁהֵם בְּגוֹלָה, כְּמוֹ בְּאִיטַלְיָה,
גַּם כְּשֶׁזֶּה אָבִיב, כְּמוֹ בְּאוֹסְטְרָלִיָה,
וְגַם כְּשֶׁאֶת הַזַּיִת, הָרִמוֹן אוֹ הָאֶשְׁכּוֹל
אֲנַחְנוּ קוֹטְפִים רַק מִן הַמָּדָף בַּמַּרְכּוֹל.
אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בַּסֻּכָּה בִּרְצוֹן הָאֵל
שֶׁהוֹצִיא מִמִּצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וְהוֹשִׁיבָנוּ בְּסֻכּוֹת בְּלֵב הַמִדְבָּר
וְצִוָּנוּ לָשֶׁבֶת הַיּוֹם כְּדֵי לִזְכּוֹר אֶת הֶעָבָר
וּמֵרוֹב הִתְרַגְשׁוּת הַדּוֹד שׁוּב עָמַד
וּשְׁלוֹמִית כְּבָר מַמָּשׁ לֹא הֶחֱזִיקָה מַעֲמָד
וְשָׁאֲלָה אֶת בֶּן הַדּוֹד שֶחָזַר מִן הַמִּזְרָח

מָה דַעְתוֹ בְּעִנְיְנֵי הַסְּכָךְ
וְכָךְ הוּא סָח:

טוֹבִים בְּעֵינַי דִּבְרֵי הַדּוֹדוֹת
טוֹבִים בְּעֵינַי דִּבְרֵי הַדּוֹד
וּבִכְלַל
הַכֹּל טוֹב מְאֹד.
רַק הָיִיתִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף, סָח בֶּן הַדּוֹד,
וְאוּלַי אֲפִילוּ הוֹרִיד כַּמָּה דְּמָעוֹת,
שֶׁהַבַּיִת בּוֹ אָנוּ יוֹשְׁבִים תָּמִיד
בָּנוּי אֶבֶן וּמְצוּפֶּה בְּסִיד
כֻּלּוֹ אָטוּם וְקָשִׁיחַ מֵחַרְטוֹם עַד זָנָב,
וְשָׁבוּעַ אֶחָד בְּשָׁנָה, עִם בֹּא הַסְּתָו,
אֲנַחְנוּ חוֹוִים מַשֶּׁהוּ אַחֵר, הַרְבֵּה יוֹתֵר מְרֻכָּךְ,
יְשִיבָה בֵּין קִירוֹת אֲחֵרִים, תַּחַת מִפְרְצֵי סְכָךְ,
מְנִיחִים לָרוּחַ לְהִכָּנֵס, לַאֲוִיר לַחֲדֹר,
מְבִינִים שֶׁלֹּא כֹּל חוֹר צָרִיךְ לִסְכֹר
שֶׁנְּשִׁימָה רַעֲנָנָה בּוֹנָה נְשָׁמָה רַעֲנָנָה
וְשֶׁמִּתַּחַת לַסְּכָךְ מְקַנֶּנֶת הַשְּׁכִינָה 

שְׁלוֹמִית כְּבָר הַיְתָה קִצְרַת נְשִׁימָה
לֹא כֹּל דָּבָר כֹּל יַלְדָה מְבִינָה
בְּיִחוּד בְּעִנְיְנֵי נְשָׁמָה וּשְׁכִינָה
אֲבָל שְׁלוֹמִית הִיא יַלְדָה חֲכָמָה
וְאֶת הַדִּיוּן בִּקְצָרָה הִיא סִכְּמָה:

הֵידָד לַדּוֹדָה מִן הַתָּנָ"ךְ
הֵידָד לַדּוֹדָה מִן הַתַּעְנָךְ
הֵידָד לַדּוֹד מִן הַיְּשִׁיבָה
הֵידָד לְבֶן הַדּוֹד מִן הַמִּזְרָח

וְאִמָּא וְאַבָּא עָנוּ בַּסָּךְ
אֶחֱזִי בַּזֶּה וְגַם מִזֶּה יַדֵּךְ לֹא תַנַּח

אוֹר זָהֹב מִן הַסֻּכָּה זָרַח
וְהֵאִיר קִירוֹת נוֹצְצִים וּסְכָךְ
וְמִשְׁפָּחָה עַלִּיזָה בְּזֶמֶר פָּצְחָה
עַל שְׁלוֹמִית שֶשּׁוּב בָּנְתָּה סֻכָּה.

באֵרי צימרמן היה ממובילי תנועת ההתחדשות היהודית בישראל, פובליציסט, משורר ומורה ב"עלמא" מכללה עברית נפטר בשנת 2016. השיר נדפס לראשונה בערב סוכות תשס"ח ב"הדף הירוק" בעריכת אורית פראג.