הרקע המיוחד של קהילת בני ישראל בהודו
אתר הפיוט והתפילה

הרקע המיוחד של קהילת בני ישראל בהודו

צוות האתר

קהילת בני ישראל בהודו הייתה במשך שנים מנותקת מכל קהילה יהודית אחרת ובעלת היכרות מוגבלת עם המסורת היהודית המקובלת. איך התרחש תהליך השינוי ומה השפיע עליו?

לכל הביצועים של קהילת הודו־בני ישראל באתר

קהילת בני ישראל בהודו היא קהילה יהודית מרתקת. במשך שנים קורותיה לוטות בערפל: ללא תיעוד בכתב, ללא מפגש עם קהילות יהודיות אחרות. זאת, אף על פי שהיא הקהילה הגדולה מקרב שלוש הקהילות היהודיות בהודו.

אזור תפוצתה העיקרי היה במערב הודו, בעיקר בערים הגדולות (מומבאי (לשעבר: בומביי), דלהי, כלכותה ועוד). טרם עלייתה לארץ, עם הקמת מדינת ישראל, מנתה כעשרים וארבעה אלף נפשות.

המסורת הפנימית בעדה מייחסת את מקורותיה לספינה שטבעה סמוך לחוף קונקאן, על ידי מומבאי, ובה גברים ונשים שהיוו את הבסיס להמשכיות. מועד הטביעה שינוי במחלוקת: יש הרואים אותו בגלות שבטי ישראל, ויש המאחרים אותו לתקופת השלטון היווני סורי בישראל. מעמדם המשפטי בהודו היה שווה לחלוטין למעמדו של אחרים, ועם השנים התערו רבים מהם האליטה השלטונית, הפקידותית, הרפואית והצבאית בהודו. מקור שמה הייחודי של הקהילה, המתייחס לעצם יהדותה ולא לאזור מגוריה, שנוי במחלוקת. יש אומרים שאתו הגיעו ניצולי הספינה להודו. יש אומרים שאם התפשטות האסלאם בהודו, הכינוי "בני ישראל" היה אפקטיבי יותר מבחינת יחסי שלום מן הכינוי יהודי.

בעבר, כך מקובל בקהילה, לא הכירו היהודים את החגים (למעט יום אחד של ראש השנה, יום כיפור ופסח) ואת התעניות הקשורות לחורבן. לפי המסורת הפנימית, באותה תקופה הכירו רק את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד", היו משננים אותו בכל הזדמנות, אך משמעותו לא הייתה ידועה להם. מועד השינוי הדתי בעדה גם הוא שנוי במחלוקת, אולם מוסכם שהוא התרחש בידי בני אדם מחוץ לקהילה (ייתכן שקוצ'ינים), אשר חשפו את יהודי הקהילה להלכה בת זמנם, למנהיגי החגים, לשפה העברית ועוד. במסגרת חשיפה זו ויתרו בני ישראל על מנהגים משלהם, כמו מעין יום הילולה לאליהו הנביא בט"ו בשבט. נעימות הקריאה בתורה, הדומות בין הקוצ'ינים לבני ישראל, ככל הנראה מצביעות על ההשפעה הקוצ'ינית. וראו הרחבה בנושא זה כאן.

בקהילה פעלו מוסדות הנהגה והיו בה תפקידים רבי חשיבות שנכבדי העדה הוסמכו אליהם מטעם השלטונות. התפקיד החשוב ביותר היה "החזן", שעל פיו יישר דבר.

החל מהמאה הי"ט החלו ביקורים של בני הקהילה בארץ ישראל. תחת השפעת השלטון הבריטי גברה ידיעת השפה האנגלית וההשכלה, ועמן גם ההגירה למרכזים אחרים (קהילה הודית פנתה להתיישב בעדן שבתימן, גם היא תחת שלטון בריטי). יהודים מקהילה עף שירתו בצבא הבריטי, ויש בהם שזכו להיכנס לירושלים בכיבושה יחד עם הגנרל אלנבי.

עם הקמת מדינת ישראל עלו מרבית בני הקהילה לארץ. כמה אלפים בודדים נותרו בהודו. שם נותרה כארבעים בתי כנסת, רבים מהם אינם פעילים. אלו בהם שפעילים גדולים, מרשימים ורוחשים קהל רב בחגים.