זמרת פיוטים בהקשרים לא ליטורגיים הא מסורת אופיינית ליהדות ספרד לפני הגירוש ובעיקר אחריו. המושג "פיוט ספרדי" שבכותר למאמר זה מתייחס לשתי קבוצות של פיוטים לא ליטורגיים: 1. קבוצה קטנה של פיוטים מעין "קאנון" של שירי קודש, שחוברו על אדמת ספרד על ידי גדולי המשוררים מתקופת תור הזהב כגון ר' שלמה אבן גבירול, ר' אברהם אבן עזרא ור' יהודה הלוי; 2. רפרטוארים עשירים של שירי קודש מקומיים, שחיברו גולי ספרד וצאצאיהם מאז הגירוש ועד לשלהי המאה התשע עשרה בצפון אפריקה וברחבי הקיסרות העות'מאנית. שירת קודש זו, העתיקה והחדשה כאחת, חוברה כדי לזמרה בלחניהם של פיוטים אחרים, קדומים יותר, או בלחנים של שירי עם לועזיים. למן המאה השבע עשרה שרים את הפיוטים גם בלחנים שמקורם ברפרטוארים המוזיקליים האמנותיים של התרבויות האסלאמיות שבלִבן התיישבו היהודים הספרדיים. זמרה זו בוצעה בפי גברים באירועים פרא־ליטורגיים שנועדו ללימוד ולזמרה בבית הכנסת או מחוצה לו, בבתים הפרטיים. בתהליך הגיבוש לבש התוכן הפואטי והמוזיקלי של האירועים האלה אופי מקומי. כל קהילה גיבשה מסורת טקסטואלית־מוזיקלית ייחודית, אם כי נדבך הטקסטים מתקופת תור הזהב בספרד היה משותף לרובן.
זמרת הפיוט הספרדי, כהגדרתה לעיל, התפשטה מעבר לקהילות הספרדיות, אל הקיבוצים הלא־ספרדיים במזרח, עוד לפני הגירוש אך בעיקר אחריו. יהדות תימן היא הדוגמה המובהקת והידועה, אך נמצא אותה גם במצרים, בעיראק, באפגניסטן, בפרס וגם בהודו, המסמנת את הגבול הדרומי בהתפשטות הפיוט הספרדי מזרחה. אעסוק כאן בזמרת הפיוט בקוצ'ין וסביבותיה, שהייתה אחד הריכוזים היהודיים בעלי הרציפות ההיסטורית הגדולה ביותר בתת־היבשת ההודית.
הפיוט הספרדי וזמרתו חדרו לעיר קוצ'ין (מדינת קראלה דהיום) שבחוף מלאבאר (דרום מערב הודו) בתקופה מוקדמת יחסית, למן המאה השבע עשרה. תופעה זו מהווה נדבך מעניין בתרבות הרב־גונית של יהדות קוצ'ין בכללותה. רבגוניות זו מקורה בהיסטוריה המרתקת של קיבוץ יהודי זה, אשר במשך חמש מאות השנים האחרונות חי תחת שלטונם של שלוש המעצמות האירופאיות ששלטו לסירוגין באזור קוצ'ין: הפורטוגלים (1496–1662), ההולנדים (1662–1795) והאנגלים (משנת 1795 ועד לעצמאות הודו בשנת 1947). בעקבות כיבושים אלה נוספו על יהודי קוצ'ין הילידיים יהודים אירופאים (ספרדים, פורטוגלים ואשכנזים), יהודים תימנים (לפחות מן המאה השש עשרה) וסורים (בעיקר מארם צובא), ומאוחר יותר, למן המאה התשע עשרה ואילך, גם יהודים עיראקיים.
קהילת יהודי קוצ'ין משכה את עיניהם של חוקרים רבים בשל ייחודיותה. יש מבין החוקרים שהתייחסו אליה כאל אחת מאותן קהילות יהודיות "אקזוטיות". יש להסתייג מגישה זו, משום שלמיטב ידיעתנו, יהדות קוצ'ין מהווה חוליה, אמנם מיוחדת, בשרשרת הקהילות היהודיות במזרח שתרבותן שאבה השראה מיהדות ספרד.
ההיסטוריה המרתקת של יהודי קוצ'ין משתקפת נאמנה בזמרת הפיוט.
להורדת המאמר המלא
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
