קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

הניגון בחסידות מודז'יץ
אתר הפיוט והתפילה

הניגון בחסידות מודז'יץ

שרה פרידלנד בן־ארזה

בכל העולם החסידי נודע לשירת ניגונים מקום חשוב בעבודת ה'. בכל זאת, חריג הוא מעמד השירה במודז'יץ, ולא רק על רקע העולם החסידי, אלא בעולם היהודי כולו. בחסידות זו נוצרו לאורך למעלה ממאת השנים האחרונות כ־4,000 לחנים לתפילות ולפיוטים שונים. חמשת מנהיגיה הרוחניים של מודז'יץ היו מלחינים פוריים, והעמידו את השירה כמוקד מרכזי בעבודת ה'. במאמר זה נסקרים תולדות האדמו"רים משושלת מודז'יץ – תוך התמקדות בעובדות המתקשרות לפעילותם המוזיקלית, מנהגים הקשורים להלחנת המוזיקה ולנסיבות השירה בתפילה וב"טיש". כן ייוחדו דברים לדרכי השימור וההפצה של הניגונים בעבר ובהווה. פרק נוסף יעסוק בשלושה ניגונים מיוחדים בחסידות זו: ניגון ה"אזכרה" הגדול, הניגון למחוסרי בית ו"אני מאמין". מאמר זה, שהתבסס על סדרת ראיונות עם דמויות מפתח בחסידות מודז'יץ ועל ספרים ואתרי אינטרנט, הוא המאמר המקיף ביותר שנכתב עד כה אודות מקומה של המוזיקה בחסידות זו.

לא בסיפורי מופתים על אודות מנהיגיה הרוחניים, לא בחדשנותה ההגותית ואף לא במספר החסידים שהיא מונה, שאינו גדול, נודעה חסידות מודז'יץ. שמה של חסידות זו, שהוקמה בפולין בשלהי המאה הי"ט, יצא לה בשל המקום המיוחד שתופסת בה הפעילות המוזיקלית.

אכן, בכל העולם החסידי נודע לשירת ניגונים מקום חשוב כחלק מעבודת ה', הן בתפילות השבת והמועדים הן ליד שולחנו של הרבי, ב"טיש". ובכל זאת חריג הוא מעמד השירה במודז'יץ, לא רק על רקע העולם החסידי; ייתכן שתופעה זו ייחודית היא בכל קהילות ישראל, והוא מתבטא בעניינים אחדים:

כל אחד מחמשת האדמו"רים לשושלת טאוב, שהנהיגו את החסידות הזאת לאורך למעלה ממאת השנים האחרונות, הלחין מדי שנה לקראת הימים הנוראים ובהזדמנויות נוספות לאורך השנה לחנים חדשים. משמעותה של עובדה זו כפולה היא: ראשית, ניתן להתרשם מפוריותה של יצירה ענפה ומתמשכת זו, המסתכמת בכ־4,000 לחנים. מעבר לעניין הכמותי הזה, ראויה לציון העובדה שהיוצרים המרכזיים במסורת זו הם מנהיגיה הרוחניים של העדה לדורותיהם. אמנם פעלו במודז'יץ גם כמה חסידים מוזיקאים מחוננים, ששימשו במלאכת הקודש של ההלחנה והותירו את רישומם על הקורפוס של מודז'יץ, ואף היום, לצד יצירתו של הרבי רבה והולכת גם יצירתם של "בעלי המנגנים" החשובים, ובראשם בן־ציון שנקר, ואולם חלקם המכריע של ניגוני מודז'יץ הם ניגוני אדמו"רי השושלת. אף שידועים ניגונים שהולחנו בידי צדיקים בחסידויות אחרות (נזכיר בזה רק את המגיד ממעזריטש, בעל התניא, ר' נחמן מברסלב, ר' לוי יצחק מברדיטשב ור' בן ציון הלברשטאם מבובוב, אך יש עוד רבים), רק בחסידות מודז'יץ שושלת הצדיקים כולה היא שושלת של מלחינים פוריים. בעובדה זו יש כדי להעיד כי הניגונים והתחדשותם הם המוקד המרכזי של עבודת הקודש במודז'יץ.

לצד "האמירה האילמת" שבמעשה זה, בולטות לעין במודז'יץ גם אמירות מפורשות המדברות בערך הנגינה. למעשה, אף על פי שהעולם החסידי העמיד את הנגינה כנתיב חשוב בעבודת ה', הנהגה זו התבטאה בעיקר בעידוד המעשי של דרך זו, ולא רבים הם דברי התורה העוסקים בזמרה. רובם הגדול מרוכז בכתביהם של ר' נחמן מברסלב, של אדמו"רי חב"ד, ושל האדמו"רים ממודז'יץ. יש להעיר כי שלוש חסידויות אלו נשתבחו ברפרטואר מוזיקלי עשיר, המשרת את החסידים בעומדם בתפילה ובישיבתם לשולחן. ואולם, לעומת ר' נחמן מברסלב ואדמו"רי חב"ד, שמקום של כבוד מבוצר להן בעולמה של החסידות מבחינת פוריות יצירתן הספרותית־דרשנית וההגותית ועומקה וגם מבחינת היקף השפעתן החברתית, הרי שמודז'יץ לא נודעה, כאמור, במקוריות הגותה, ואף אין היא סוחפת אחריה המונים. נוכח מורכבות ההגות והעושר הדרשני שבכתביהם של ר' נחמן מברסלב ואדמו"רי חב"ד, דרשותיהם בנושא הנגינה מצומצמות בהיקפן, ותופסות שם מקום שולי. בהשוואה לכך בולטת מרכזיותו של העיסוק במעשה המוזיקלי במסגרת דברי התורה שנאמרו ושנכתבו בשם הצדיקים ממודז'יץ.

במאמר נסקור בקצרה את תולדות האדמו"רים משושלת מודז'יץ, ועובדות הידועות עליהם המתקשרות לפעילותם המוזיקלית, נתאר את המנהגים הקשורים לניגון בחסידות זו ואת סיפוריהם של שניים מן הניגונים. במאמר נפרד נפרוס את דברי התורה המובאים בשמם, המתקשרים לתפיסת עולמם באשר למעשה הנגינה. הדברים לוקטו מתוך ספרים ואתרי אינטרנט וכן מתוך סדרת מפגשים אישיים שקיימתי עם חסידי מודז'יץ והקרובים אליהם ואל ניגוניהם, שלא כולם הסכימו להיזכר כאן בשמותיהם.

להורדת המאמר המלא.