אמנות השיר: מלך גואל ומושיע

מלך גואל ומושיע – מילים ופיוטים

חתימה:
משה חסן חזק. "מֶלֶךְ... שְׁמוֹ... הָעָם... חֹסֶן... חָזָק".

מבנה וחריזה:
שיר סטרופי [=שיר העשוי מחרוזות מחרוזות] במבנה מעין אזור [=מבנה הכולל בתוכו מערכת חריזה כפולה: חריזה קבועה בסופי המחרוזות, וחריזה פנימית מתחלפת ממחרוזת למחרוזת]. סכמת החריזה בכל מחרוזת היא כדלהלן: אאא-א-ת / ת. החרוז המסומן באות אל"ף מוחלף במחרוזות האחרות בחרוזים עצמאיים (שיסומנו באותיות בי"ת, גימ"ל וכן הלאה), בעוד החרוז הקבוע החותם את כל המחרוזות ומשותף גם לרפרין [=הפזמון החוזר] יסומן באות תי"ו. יש לציין כי בשלוש מתוך ארבע הופעתיו בכל מחרוזת, ממוקם החרוז המשתנה בסופי הטורים כמקובל, בעוד שבפעם הרביעית הוא ממוקם בסוף ה"דלת" [=צלע הפתיחה] של ה"בית" [=הטור שירי], בעוד ה"סוגר" [=צלע הסגירה] חורז כבר בחרוז הקבוע, ומטרים את הרפרין. חריזה כזו מעשירה ומגוונת את החוויה הצלילית שפיוטנו מזמן.

משקל:
משקל הברתי־פונטי [=משקל המבוסס על מניית שוואים נעים וחטפים במניין ההברות, כתנועות לכל דבר. רווח מאוד בשירה העברית בארצות המזרח במאות השנים האחרונות]. בכל צלע 8 הברות. כך למשל בטור הבא: