אמנות השיר: מלך דר במרומים
איתי מרינברג
המבנה, המשקל והחריזה בפיוט "מלך דר במרומים".
איתי מרינברג
המבנה, המשקל והחריזה בפיוט "מלך דר במרומים".
סימן:
משה (לא כולל המחרוזת הראשונה).
מבנה וחריזה:
שיר סטרופי [=שיר העשוי מחרוזות מחרוזות] במבנה מעין אזור [=מבנה הכולל בתוכו מערכת חריזה כפולה: חריזה קבועה בסופי המחרוזות, וחריזה פנימית מתחלפת ממחרוזת למחרוזת]. החרוז הקבוע הוא "-נִים", והוא גם החרוז העיקרי של המחרוזת הראשונה, לשם "תפארת הפתיחה". מלבד זאת ניכרת בפיוט אי־סדירות בחריזה הפנימית: בשתי המחרוזות האמצעיות, נחתמות כל הצלעות בחרוז אחיד (פרט לצלע האחרונה, כמובן, הנחתמת בחרוז הקבוע של הפיוט כולו בהתאם לתבניתו המעין אזורית). המחרוזות הראשונה והרביעית, לעומת זאת, שומרות על חריזה בסופי הטורים, אך אין בהן חריזה בצלעות הראשונות. נשווה למשל את המחרוזות הראשונה והשנייה בפיוטנו (הברות החריזה מודגשות):
מֶלֶךְ דָּר בַּמְּרוֹמִים צוּר רוֹכֵב עַל עֲנָנִים
שְׁעֵה אֶל דַּלִּים וְאֶבְיוֹנִים שׁוֹפְכִים לְךָ תַּחֲנוּנִים
פְּתַח דֶּלֶת נִנְעֶלֶת הַיּוֹם כַּמָּה שָׁנִים
וְיָבֹא גּוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים
מָרוֹם מִמְּרוֹמֶיךָ שְׁעֵה אֶל שַׁוְעַת רְחוּמֶיךָ
וּפְדֵה אֶת עַמֶּךָ סוֹבְלִים עוֹל קָמֶךָ
פּוֹחֲדִים מֵאֵימֶיךָ מְסוּרִים בְּיַד מוֹנִים
משקל:
משקל הברתי־דקדוקי [=צורת משקל המבליעה שוואים נעים וחטפים בתנועות הסמוכות להם, ואינה מונה אותם כהברה לעצמם; שיטה זו, בצד השיטה הכמותית, מאפיינת את שירת הקודש בספרד]. ברוב צלעות השיר 6 הברות, אך מניין זה אינו נשמר בקפדנות לאורך השיר.