אמנות השיר: קחי כינור
צוות האתר
המבנה, המשקל והחריזה בפיוט "קחי כינור".
צוות האתר
המבנה, המשקל והחריזה בפיוט "קחי כינור".
סימן:
ללא סימן.
מבנה וחריזה:
שיר סטרופי [=שיר הבנוי מחרוזות מחרוזות] עם "מדריך" [=טורי פתיחה], בתבנית מעין אזור [=תבנית המשלבת בחריזתה מרכיב קבוע לצד מרכיב משתנה]. שיטת החריזה משוכללת מאוד: בכל מחרוזת ארבעה טורים – שלושת הראשונים נחתמים בחרוז עצמאי המתחלף ממחרוזת למחרוזת, והרביעי (טור ה"אזור") נחתם בחרוז של טורי ה"מדריך", המשמשים כנראה גם כרפרין [=פזמון חוזר]. בנוסף, בכל אחד מטורי השיר חריזה פנימית עצמאית בין שתי צלעותיו הראשונות הקצרות, ובטורי האזור חריזה זו מתלכדת עם החריזה הראשית בצלע השלישית. סכמת החריזה בשיר, לפיכך: רתת / שתת // אא-ב / גג-ב / דד-ב / תתת // הה-ו / זז-ו / חח-ו / תתת // וכן הלאה. נדגים חלק מייצג מסכמה זו במחרוזת הראשונה:
משקל:
משקל כמותי [=משקל המבוסס על אבחנה בין תנועות "ארוכות" – תנועות הנוצרות מרצף של שווא-נע או חטף עם תנועה אחרת כלשהי ומכונות "יתד", ותנועות "קצרות" – תנועות "רגילות", שאין לפניהן שווא-נע או חטף, ומכונות "תנועה"]. בשתי הצלעות הראשונות בכל טור יתד ושתי תנועות, ובצלע השלישית בכל טור מוכפל מבנה זה, וכולל יתד ושתי תנועות, יתד ושתי תנועות. כך:
ארגון המשקל והחריזה באופן זה בפיוטנו מבוסס ביסודו על המופת שהעמיד ר' שלמה אבן גבירול בכמה מפיוטיו (ראו למשל את פיוט האופן: "שנאנים שאננים"), כמה מאות שנים קודם לכן; הגם ש"שנאנים שאננים", למשל, שקול במשקל הברתי־דקדוקי, ולא במשקל כמותי, הרי הוא מעמיד מבנה משקלי של שלוש יחידות הגייה בשתי הצלעות הראשונות, ושש בשלישית.