אמנות השיר: אל ברוך גדול דעה (חסין)
איתי מרינברג
המבנה, המשקל והחריזה בפיוט "אל ברוך גדול דעה" לר' דוד חסין.
איתי מרינברג
המבנה, המשקל והחריזה בפיוט "אל ברוך גדול דעה" לר' דוד חסין.
סימן:
אני דוד חזק.
מבנה וחריזה:
שיר סטרופי [=שיר העשוי מחרוזות מחרוזות] במבנה מעין אזור [=מבנה הכולל בתוכו מערכת חריזה כפולה: חריזה קבועה בסופי המחרוזות, וחריזה פנימית מתחלפת ממחרוזת למחרוזת]. חרוז הקבע (יסומן להלן באות תי"ו) נקבע על ידי הרפרין [=הפזמון החוזר] "לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ /שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ". שאר החרוזים מתחלפים מדי מחרוזת בתבנית דו־צלעית, כך: אב-אב-אב (במחרוזת הבאה: גד-גד-גד, וכן הלאה). הטור הרביעי בכל מחרוזת הוא טור המעין אזור, המטרים את בוא הרפרין; חריזתו, לפיכך, מסומנת כך: ב-ת. נדגים את החריזה באמצעות המחרוזת השנייה:
משקל:
משקל הברתי־פונטי [=משקל המבוסס על מניית שוואים נעים וחטפים במניין ההברות, כתנועות לכל דבר. רווח מאוד בשירה העברית בארצות המזרח במאות השנים האחרונות]. על פי רוב, נושאת הצלע הראשונה בכל טור 7 הברות, והשנייה 6 בלבד; בטורי ה"אזור", בדרך כלל, 7 הברות בצלע הראשונה, ו- 9 בשנייה; רק טור הרפרין סימטרי, ומשקלו 7-7.