אמנות השיר: אל בידו
איתי מרינברג
המבנה, המשקל והחריזה בפיוט "אל בידו".
אל בידו – מילים וביצועים
סימן:
אליהו חזק.
מבנה וחריזה:
שיר סטרופי [=שיר העשוי מחרוזות מחרוזות] במבנה מעין אזור [=מבנה הכולל בתוכו מערכת חריזה כפולה: חריזה קבועה בסופי המחרוזות, וחריזה פנימית מתחלפת ממחרוזת למחרוזת]. שלוש הצלעות הראשונות בכל מחרוזת חורזות זו בזו, וחריזתן מתחלפת ממחרוזת למחרוזת, בעוד הצלע הרביעית שבכל מחרוזת נחתמת תמיד בחרוז הקבוע "-דוֹ". לשם תפארת הפתיחה, וכמקובל בפיוטים רבים, במחרוזת הראשונה מתלכדת החריזה המשתנה עם החריזה הקבועה. סכמת החריזה בפיוט, לפיכך: תתתת / אאאת / בבבת / גגגת / וכן הלאה.
משקל:
משקל הברתי־פונטי [=משקל המבוסס על מניית שוואים-נעים וחטפים במניין ההברות, כתנועות לכל דבר. רווח מאוד בשירה העברית בארצות המזרח במאות השנים האחרונות]. בכל צלע 8 הברות. כך:
