מפיוטי ההגדה: "אדיר הוא" ו"אדיר במלוכה"
מתוך אוסף משפחת גרוס

מפיוטי ההגדה: "אדיר הוא" ו"אדיר במלוכה"

פרופ' מאיר בר אילן

מגמתו של המאמר היא לבחון שני פיוטים המוכרים מן ההגדה של פסח (נוסח אשכנז): "אדיר הוא" ו"אדיר במלוכה" על מנת להציע את תולדותיהם המשוערים.

הפיוט "אדיר הוא' מתגלה כפיוט בעל תכנים וצורות כשל פיוטים בספרות ההיכלות. מסתבר כי הוא חובר על פה בין המאות הרביעית והחמישית לספירה, ככל הנראה, בארץ-ישראל. מדובר בשיר שבח ששימש כליטאניה, ואך בתקופה מאוחרת יותר הוספה לו בקשה ביחס לבניין בית המקדש.

מחבר הפיוט "אדיר במלוכה" עיצב את תבנית פיוטו תוך שימוש בתארים לאל שהיו מוכרים לו מ"אדיר הוא", ואת פיוטו המשוכלל הוא סמך על מדרש אגדה אמוראי.

המאמר פורסם בכתב העת מסורת הפיוט, ד, תשס"ח, עמ' 37–60.

אדיר הוא – מילים וביצועים

אדיר במלוכה – מילים וביצועים

בסיומה של ההגדה של פסח מובאים כמה פיוטים שאותם שרים לאחר הסדר, מעין זמירות של שבת. פיוטים אלו זכו לפירושים שונים ורבים, כפי שמתבקש הדבר מהמספר הגדול של מהדורות ההגדה. גם חוקרי ההגדה נתנו דעתם על פיוטים אלו’ אלא שחלקם נדון בהרחבה, ואילו אחרים נמצאו חסרי עניין, כביכול. מבין פיוטים אלו זכו לעיון, אף אם מקוצר, “אז רוב נסים” שחיבר יניי, “אומץ גבורותיך” שחיבר ר' אלעזר הקליר ו”חסל סדור פסח” שחיבר ר' יוסף טוב עלם. שירים אחרים שעניינו את החוקרים, במיוחד מן ההיבט הפולקלורי שבהם, הם “אחד מי יודע” ו”חד גדיא”. ואולם, שני פיוטים זכו לדיון קצרצר ולא מדויק, והם אשר יידונו להלן: “אדיר הוא” ו”אדיר במלוכה” (בסדר הפוך להופעתם בהגדה).

להורדת המאמר המלא