קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

הרת עולם – על לידת האדם בראש השנה
אתר הפיוט והתפילה

הרת עולם – על לידת האדם בראש השנה

שרה פרידלנד בן־ארזה

עיון בפיוט "היום הרת עולם" ובדימוי לידת העולם בראש השנה, על רקע הנביא ירמיהו ותקיעת השופר.

היום הרת עולם – מילים וביצועים

ראש השנה מכונה בתורה "יום תרועה" או "יום זכרון תרועה". מעבר למעשה התרועה לא נאמר בתורה דבר על תכניו של היום. חז"ל העמידו יום זה סביב שלושה מוקדים המקיימים ביניהם מערכת קשרים מסועפת: יום בריאת האדם, יום המשפט והדין ויום המלכת האל. בתפילותיו של היום הנכיחו חז"ל את שני היסודות האחרונים – דינם של כל באי עולם, המניע את האדם לתשובה, מצד אחד, והמלכת האל על כל יושבי תבל, מצד שני.

לעומת זאת, יסוד בריאת האדם, ביום הזה, העילה ה"היסטורית" של היום, מופיע באופן מצומצם הרבה יותר בתפילות ראש השנה; במסגרת ההקדמה לפסוקי הזיכרונות מופיע המשפט: זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן, ובפתיחת הפיוט הנדון כאן – "היום הרת עולם".

במאמר הבא נברר את מקורו ואת משמעותו של הביטוי הזה, ונבחן דרכי עקיפין נוספות שנקטו חז"ל באזכור בריאת העולם, תוך שהשתמשו בדימויים מתחום ההורות בקשר לראש השנה.

להורדת המאמר