תפילות הימים הנוראים בחסידות סלונים בישראל
באדיבות משפחת גרוס, תל־אביב

תפילות הימים הנוראים בחסידות סלונים בישראל

ד"ר נתנאל כהן

על סיפורן המרתק של כמה נעימות תפילה בתפילות הימים הנוראים בקרב חסידי סלונים בישראל.

לכל הקלטות חסידות סלונים לימים הנוראים באתר הפיוט והתפילה

נעימות התפילות לימים הנוראים שבפי חסידי סלונים בישראל מרתקות הן בשל השוני הבולט לאוזן שלהן מנעימות מקבילות בחצרות חסידיות אחרות והן מפני שמשולבות בהן נעימות ממקורות שונים המצביעות על ציוני דרך משמעותיים בתולדות החסידות הזו באירופה ובארץ ישראל.

בשונה מהמורכבות המלודית המאפיינת את נעימות הימים הנוראים של קהילות אשכנזיות רבות בישראל, נעימות חסידי סלונים מאופיינות דווקא בפשטות. הנעימה הבסיסית של התפילה עשויה ממספר מצומצם של מוטיבים המשמשים בכל תפילות הימים הנוראים: בערבית, במנחה, ובכל חלקי תפילות הבוקר: פסוקי דזמרה, ברכות קריאת שמע, חזרת העמידה ומוסף. הסולם שלהם הוא מינורי, ועבור בני הקהילה הם מבטאים כובד ראש, בשונה מהנעימות המקבילות אצל קבוצות אשכנזיות אחרות בישראל, המבטאות פאר ומלכות. בין המוטיבים הללו משולבים ניגונים, חלקם ניגונים כלל־אשכנזיים וחלקם ייחודיים לחסידי סלונים.           

בין נעימות הימים הנוראים המשולבות בתפילת חסידי סלונים נמצאות לא מעט נעימות שאומצו בידי חזני החסידות במהלך השנים והפכו בחלוף הזמן לקנוֹניוֹת ובלתי נפרדות מהנוסח המוזיקלי של התפילה בחסידות. המסרן יהושע לויפר מצביע על כך שמקורם של חלק מניגוני סלונים בתפילות הימים הנוראים בתקופת הרב אברהם דב מאבריטש (1760–1840), מחבר הספר "בת עין". האדמו"ר מאבריטש עלה ארצה בערוב ימיו, בשנת 1833, והתיישב בצפת. בזמן שהייתו בה, עד פטירתו במגפה שפקדה את צפת בשנת 1840, הפך למנהיג בולט של חסידי העיר. בין האנשים שהיו מקורבים אל האדמו"ר היה חזן נעים זמירות ורב השפעה ששימש בקודש בחצרו של האדמו"ר או בבית הכנסת שבו נהג להתפלל. אחד מצאצאיו של אותו חזן, הרב אהרון גולדנברג, עבר להתגורר בטבריה ושימש כשליח ציבור בהזדמנויות שונות אצל חסידי סלונים בעיר, וכך חדרו חלק מניגוני חצר אבריטש לנעימות התפילה של החסידות והפכו לחלק בלתי נפרד ממנה. בין הניגונים שמקורם בחצר אבריטש יש למנות את ניגון "היה עם פיפיות", "מכלכל חיים" (זוהי מסקנתו של יהושע לויפר מריאיון שערך יעקב מזור בשנת 1995 עם פנחס זילברמן מצפת ונמצא בספרייה הלאומית), ו־"ונתנה תוקף".

דוגמה אחרת לתחנה חשובה בהיסטוריה של חסידות סלונים שמצאה את דרכה לתפילת הימים הנוראים בחסידות היא הניגון "כי אנו עמך". מקורו של הניגון הזה, לפי לויפר, הוא בתקופה הכואבת של מלחמת העולם הראשונה. כאשר נכנס הצבא הרוסי לעיירה ברנוביץ, שהייתה אז בשלטון פולני ושימשה כמרכז חסידי סלונים, קלטו יהודי העיר את המרש של החיילים הרוסים ואימצו אותו לרפרטואר הניגונים שלהם. ניגון זה היה אחד מהניגונים החביבים על אדמו"ר החסידות בישראל, הרב שלום נח ברזובסקי בעל ה"נתיבות שלום" (1911–2000). אחד החזנים התאים אותו לקטע "כי אנו עמך" בתפילה, וכך הוא התקבע.

להאזנה>>

ד"ר נתנאל כהן, מוזיקולוג, מרכז את תחום המוזיקה באתר הפיוט והתפילה. תוכן המאמר מבוסס ברובו על שיחה עם המסרן יהושע לויפר.