סדור מנהג ספרד (קטלוניא) לכל השנה

קס"ח (1408)

F 52964 (Reel 32)

Bari (Italy)

Fano (Italy)

בכה"י: "הסידור מתפילות מכל השנה"

בראש כה"י תפלות פרטיות לאומרן לפני התפלה. התחלתן חסרה. בסוף החלק החסר היו עשרת הפרקים שטוב לאומרם בכל יום (מיוחס לרמב"ן, ראה כ"י פרמא-פלטינה 1748, די-רוסי 919, ס' 34153, דף 38ב)

מפסוקים אלו שרדה המילה האחרונה שבפסוק האחרון מבין הפסוקים (במדבר ב:כד), אחריה התפלה הפותחת "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתתנהג עמנו במדת רחמים"

והערה על עשרת הפסוקים: " ... יש מהם פסוקים משבעת תיבות ויש מהם משנים עשר תיבות כנגד כוכבי לכת ושנים עשר מזלות יסדם" (1ב)

אחריה הפיוט "כל ברואי מעלה ומטה" מאת שלמה אבן גבירול, אך בכ"י מצויין בראשו "יחוד השם לרש"י ז"ל" (1ב)

בסופי תפלות עמידה שבכה"י מצויין: "שלום כבוד ה', שלום מלאכי השרת שלום בשמאלי וכו'" (47א, 197ב, 241ב)

התחנון "לשני וחמשי" נכתב אחרי תפלת ערבית של חול (61ב), והוא כולל פיוטים רבים מסוג "תחנה". ביניהם: "ה' ארכו(ת) בגלות שני" (68ב), "ה' למה תהיה כאיש נדהם" (70א) שניהם מאת לוי אבן אלתבאן

"לתענית פורים: "ה' אלהי ישועתי פלטה נפשי מרשע עמלק כפיר גוים אמר להכחידי" מאת עזרא בן שלמה (70ב)

"לעשרה בטבת: ה' יגוני קראוני אל אבל" מאת ריה"ל (72א), "ליז בתמוז: ה' אם מאוס מאסתנו ולעד זנחתנו" מאת משה (72ב), "לשני וחמישי קודם ט באב: ה' זעקתי בצירי ומכובד שברי" מאת זרחיה הלוי גירונדי (74ב)

ה' צור ישראל שלח גואל לבנך שואל" (76א), "ה' יריב תריב ומחריבי תחריב" מאת יהודה (77א), קובץ פיוטים אלו הוא קובץ הפיוטים היחיד בכה"י

בקדושה למוסף של שבת מצוי הפיוט "אלהים אל עליון שוכן ברום שמי חביון" (95א)

פסוקי "ויתן לך" שאומרים במוצ"ש כוללים את הפיוט "אין כאלהינו אין כאדונינו" (106ב) ו"פטום הקטרת" (107א)

הברכה שמברך "הרואה לבנה בחידושה" נכתבה אחרי "תפלת ראשי חדשי'" (115ב), ואחריה ברכה שמברך "הרואה את הקשת" (116ב)

ענין "תענית" מצוי בכה"י בשלושה מקומות: א (116ב-119א): תפלות "עננו" ותפלת "נחם", פיסקה הלכתית הפותחת "אלו דברים שאבל אסור בהן" (הנוסח שונה מן המצוי בבבלי מו"ק דף כא ע"א)

ההכרזה שמכריז ש"ץ על ארבעת הצומות הנזכרים במקרא (זכריה ח:יא) ופרוט המאורעות ההיסטוריים שקרו בצומות אלו

ב (138א-139ב): דיני תשעה באב וסדר התפלות בו, ונכללת בהם גם הפיסקה ההלכתית הפותחת "אלו דברים שאבל אסור בהן" הנ"ל

ג (252א-254א): "ימים שמתענין בהם מן התורה" רשימה הדומה בצורתה, אך לא בתוכנה, למגלת תענית בארמית (ראה ביבליוגרפיה להלן)

דף 119א-127א: עניין חנוכה הכולל תפלת "על הנסים", הפיסקה בתלמוד על חנוכה הפותחת "מאי חנכה" (בבלי שבת כא ע"ב), "סדר פרשיות של חנכה" (קה"ת בחנוכה), סדר הקריאה ביום השמיני של חנוכה לא נכתב

ואחרי סדר הקריאה בשביעי של חנוכה נכתב סדר קריאה בר"ח טבת החל בחנוכה, וסדר הקריאה וההפטרות בשבת (או בשבתות) חנוכה, צמוד לסדר הקריאה בחנוכה נכתב "תקון הפרשיות" (122א)

ובו המועדים שבהם יכולות לחול ד הפרשיות המצוינות והקריאות בתורה וההפטרות בהן, פרשיות נוספות שמועד קריאתן לפני מועדים בלוח השנה קבוע עם החרוזים "פקיד ופסח מנו ועצרו", וקביעויות נוספות בלוח השנה

אחריהן (125ב) חזרה לענין חנוכה ומובא המזמור של חנוכה (תהלים ל) ובסופו הוראה לומר קדיש ו"עלינו לשבח"

בדף 128ב-138א: "תפלת המועדים" (=ג' רגלים) כוללת רק את הברכות האמצעיות בתפלת עמידה של הרגלים. נזכר בהן רק פסח, אך מצויה הוראה להתאים את התפלות לחגים שבהם הן נאמרות. אחרי התפלות סדר קריאת התורה וההפטרות ברגלים (133א)

בדף 139ב-144א: "ברכת המזון"

בדף 144א-167ב הגדה של פסח. בשולי דפים 135ב-147א חרוזים על ליל הסדר הפותחים "קדש ורחץ כרפס יחץ"

בדף שאחרי 167א-192ב: פרקי אבות, כ"פרק ששי" נכתב פרק הכולל לקט משניות וברייתות בענייני מוסר, (=במנהגים אחרים מצוי כאן פרק קנין תורה)

דף 193א-241ב תפלות לימים נוראים. נכתבו רק תפלות עמידה בלחש, קידוש ותפלת "אבינו מלכנו"

בציון קרבנות המוספים בתפלות מוסף של שבת, ר"ח וחגים אין אחידות בכה"י: במוסף של שבת (96א), ר"ח (111א), שבת ר"ח (112ב) ושל יום כפור נכתב

פרוט הקרבנות בגוף התפלה, במוסף של שלש רגלים לא נכתבו הקרבנות בגוף התפלה אך הם נכתבו בכתיבה שונה בשוליים (131א), ובמוסף של ר"ה אין פרוט קרבנות מוסף כלל (ראה דף 204א)

בדף 197א: הוראה "כל עשרת ימי תשובה אומ' אלהי עד שלא נוצרתי במקום אלהי נצור"

ואכן שתיים מתפלות עמידה הנאמרות בימים נוראים שנעתקו בכה"י בשלמותן ונכתבה בסופן פיסקה זו (197א, 241א)

בסוף הסדור תפלות וברכות, רובן לאומרן במאורעות בחיי האדם: ברכות לחתונה (247א), לברית מילה (248א), עם הנחיות ל"הבא להתגייר" הכוללות ברכת מילת גרים

נוסח ברכה זו בכה"י: "בא"י אמ"ה אקב"ו למול את הגרים ולהטיף מהם דם ברית בו נתקיימו שמים וארץ לא שמתי[!] בא"י כורת הברית עם אברהם ועם זרעו אחריו" (וראה להלן), "עירובי תבשילין", "ערובי חצרות" (250א), "מודים דרבנן" (251א)

הטבת חלום (251ב) הסוף חסר כי אחרי דף 251 חסר בכה"י דף או יותר

בראש דף 252א סופה של ברכת מילה לעבדים או לגרים בנוסחה המקובל (וראה לעיל), ואחריו "ימים שמתענין בהן מן התורה" (ראה לעיל)

בדף 254ב: "צדוק הדין" עם נוסח "קדיש" שאומרים לאחר הקבורה

בדף 257ב לוח לשנים קסח-ריו. בראשו מצויין: "הנה אנו בשנת קס"ח" שנת כתיבת כה"י, ראה להלן. הלוח מורכב מרשימת שנים שליד כל אחת מהן מצויינת הקביעות

ואחריה פרוט לוחות השנה לפי כל אחת עם-14 הקביעויות האפשריות (7 קביעויות לשנים פשוטות, ו-7 לשנים מעוברות). רשימת השנים פותחת בשנת קס"ח והיא מגיעה עד שנת רי"ו

בין התפלות משולבים דינים והוראות לסדר התפלה

בדף 229א: "ואחר כך יורד שליח צבור לפני התיבה ומסדר תפלתו כמו שכתוב במחזורים"

אחרי דף 257 חסרים דפים שכללו את המשך רשימת השנים משנת רי"ז (לא ידוע עד איזו שנה) עם הקביעויות, ואת פרוט הלוחות לקביעויות. בחג, בשה, גכה, ומחציתו הראשונה של הלוח לשנים שהקביעות שלהן הן: השא - בשנים פשוטות

נושא נוסף: ברית מילה

נושא נוסף: ברית מילה. גרים

נושא נוסף: תלמוד בבלי סדר מועד שבת כא ע"ב

נושא נוסף: ברכת המזון

נושא נוסף: לוח לשנים קס"ח-רי"ו

נושא נוסף: חנוכה

נושא נוסף: תפלה סדורים ומחזורים מנהג ספרד (קטלוניא)

נושא נוסף: ברית מילה. עבדים

נושא נוסף: אבלות

נושא נוסף: תפלה. קדוש לבנה

נושא נוסף: ערוב תבשילין

נושא נוסף: כתב-יד. מחיר

נושא נוסף: כתב-יד. מכירה. רע"ז

נושא נוסף: נשואין

נושא נוסף: ערוב חצרות

נושא נוסף: תחנון

נושא נוסף: כוכב לכת

נושא נוסף: תענית

נושא נוסף: עשרת ימי תשובה

נושא נוסף: גר צדק

אחרי דף 267 דף שדלגו עליו בספירת הדפים

אחרי דף 251 ודף 257 חסרים דפים. ראה לעיל

לכה"י נוספו שתי קבוצות דפים: דפים 97-100 ודפים 183-190. בקבוצה הראשונה נכתבו פסוקי מקרא לאומרם בתפלת מנחה של שבת לפי מנהג מקומו של הכותב אותם, ואחריהם נכתבו הפיוטים "יגדל אלהים חי וישתבח" מאת דניאל בן יהודה הדיין, והפיוט "אדון עולם אשר מלך" הנאמרים בהזדמנויות שונות, בקבוצה השנייה הושלם החלק מפרקי אבות שהיה חסר בכה"י. בקבוצת דפים זו, בתחתית דף 189ב המסתיים בסיום שאינו טוב, מצויה נוסחת הטבה מליצית

קולופון (בסוף כה"י): "כתבתי [בין השיטין נוסף:בטראנה] אני טוביה בר יהודה דבוריאנה אלו התפילות לעצמי וסיימתי שנת כ'ח'[צ']י'ם' [=קס"ח] ביד גיבור כן בני הנעורים ושל[מ]תי בשני ימים לחדש אדר ראשון"

ונראה שהמעתיק היה מקהלה ספרדית או פרובנסלית בצפון איטליה

בסוף התעודה חתימת עדים: "שלמה הכהן ן' קרישפין, עד", וחתימה נוספת הקשה לקריאה

אוסף פירקוביץ

מתחת הקולופון ציון בעלים: "י[ו]סף בכ"ר טוביה [בר] יהודה" ומסתבר שהוא בן המעתיק. ליד ציון בעלים זה מילים נוספות קשות לפענוח

מצידו השני של הדף שבו הקולופון תעודת מכירת כה"י: " ... כמו שאני יצחק בכ"ר טובייה מפאנו מכרתי זה הסידור מתפילות מכל השנה לר' מנחם בכמ"ר יוסף הרופא בן פורת מבארי בערך [...?] דוק' זהב וזה היה בפאנו היום יום ד ח לעומר ... שנת עז"ר לי"א"

בדף 100א-192ב: רשימות משפחתיות באיטלקית (אותיות לטיניות) מהשנים 1532-1538. בדף 192ב מצויה חתימה: ...?] CALONJMOS

20200928