ספרות הלכתית ופרשנות תלמודית; ספרות חז"ל; שאלות...

type
  • מספר עכשווי
    ספריית אוניברסיטת קמברידג', קמברידג', אנגליה Ms. T-S NS 167.16
  • מספר סרט

    MSS-D
  • מספר מערכת
    990051091360205171
  • מספרי תמונות בפרויקט גניזה של פרידברג
    C368093 , C368094
יש לי הערות או מידע להוסיף
  • נושאים

    Cairo Genizah fragments
  • הערות

    מוזכר גם: Asher b. Yehiel

    cf. NS 167.17

    הנתונים מבוססים על מידע מיחידת הגניזה – קמברידג

  • מספר דפים
    1 דף
  • מידות כתב היד
    30.00 x 21.00 cm
  • קישורים

    MARC Tags

  • תאריך טעינה

    20220503

  • • גליק, שמואל, שרידי תשובות מחכמי האימפריה העות'מאנית. בית המדרש לרבנים באמריקה (תשע"ד), עמוד 973 (דיון, יש תמונה, יש העתקה (מלא))

    • ברודי, ירחמיאל, Rabbinic Manuscripts. (1998), עמוד 54 (איזכור)

    • גליק, שמואל, שרידי תשובות מחכמי האימפריה העות'מאנית. בית המדרש לרבנים באמריקה (תשע"ו), עמוד 973-985 (איזכור, יש תמונה, יש העתקה (מלא))

  • תאריך

    בערך בין 1480-1520

  • סגנון כתיבה

    ספרדית

  • אישים נוספים

    מוזכר גם בן אלברדיא

    מוזכר גם חסדאי קרשקש

    מוזכר גם יהודה זמרון

    מוזכר גם משה אשכנזי

    מוזכר גם שמואל מניר

  • הערות

    בעניין גרוש שנשא אשה והתחייב לה בנדר לאסור על עצמו הנאת תשמיש עם אשתו הראשונה לעשרים שנה. לבסוף גירש את השנייה והותר לו הנדר ללא הסכמת האשה השנייה, וכעת היא תובעת שישיב לה כספים שקיבל ממנה בתקופת נישואיהם. אפשר שגם האיגרת שבכתב יד NS 167.17 הכתובה על ידי אותו הסופר, קשורה באותה מחלוקת שהמשיב ניהל נגד "הזקנים הרעים". המשיב מייעץ לאחד החכמים "שלא להכניס עצמו בין בריוני המדינה להתנגד לבני עוננה ויצטרכו לנשוך אתכם בארס שלהם ואין מי יעמוד לפניהם". הוא מתמרמר על "פני הדור" ברומזו שפני הדור כפני הכלב. בין הפסוקים המקוטעים, לתשומת לב מיוחדת זוכה איזכורו על "דבר מר ורע מן המאורע שאירע". על פי הפרטים, השמות והמונחים המופיעים בתשובה ניתן לקבוע כי עניינה הוא במעשה שהתרחש בירושלים בשנת רמ"ד (1884) או מעט אחריה, ומחבר התשובה הוא הנגיד ר' יהונתן (נתן) הכהן שולאל. ר' שמואל מיניר ור' יהודה זמרון המוזכרים בתשובה, הם חכמי ירושלים שברחו בשנת רמ"ג (1483) מאימת "הזקנים הרעים". שמות חלקיים נוספים מוזכרים בתשובה והם: ר' יום טוב, ר' שלום, ר' משה אשכנזי, אך ניתן לזהותם על פי מידע ממקורות אחרים: ר' יום טוב, הוא כנראה הסופר הירושלמי, יום טוב בן יוסף ן' עמנואל. ר' שלום, הוא כנראה ר' שלום אשכנזי, הידוע מכמה מקורות בני המקום והתקופה. שמו מופיע באחד המקורות יחד עם ר' שמואל מיניר ור' יהודה זמרון; וכמוהו ר' משה אשכנזי שיש לזהותו עם ר' משה פרג' (אף הוא מחכמי ירושלים, וחברם של החכמים הנזכרים). חלק משמות החכמים מוזכר בנספח לתשובה אחרת של הנגיד נתן שולאל, כמי שהיו אמורים להסכים על תשובתו בתשובה מילים או ביטויים כמו ה"זקנים הרעים" "המשכילים" המובילים למסקנה חד-משמעית כי התשובה נכתבה על רקען של המאורעות הקשים שהתרחשו בירושלים בשנות השמונים של המאה הט"ו – המשיב טורח להעתיק לנמען קטעים מתשובות הריב"ש "לידיעתי שאין ביניכם אלו הספרים". עובדה המובנת היטב על רקע בריחתם של חכמי ירושלים ויציאתם לגלות, כנראה ללא ספרים. המשיב מציין כי הוא שיגר "כתב גערה" ל"זקנים הרעים", פרטים שיש בהן כדי לרמז על זהותו של המשיב, הנגיד נתן שולאל, שהיה מחד גיסא בעל שררה בחצר השולטאן הממלוכי, ומאידך גיסא היה תלמיד חכם שכתב תשובות הלכתיות. תשובה זו נכתבה בסמוך לעלייתו לכס הנגידות (בשנת רמ"ד 1484), בעוד "הזקנים הרעים" שלטו ברמה.תשובה זו המתפרסמת כאן לראשונה יש בה מעט לחזק את דברי ריינר על היות ר' נתן-יהונתן שולאל נגיד חלש "שכן הוא לא חש להתערב בירושלים גם לאחר שנתמנה לנגיד... גם כנגיד היה חסר אונים ולא היה בידו לכפות את סמכותו על קהילת ירושלים". מהתשובה לכאורה עולה כי הנגיד אכן ניסה להתערב, אך כנראה לא היה מסוגל ליותר מאשר לכתוב "כתב גערה" שכלל התראות ואיומים. את טעויותיו המביכות והמרובות יחסית ניתן להסביר על רקע היותו שקוע בעניינים מנהליים ושעתו לא היתה פנויה לעיונים מעמיקים בשיטות הראשונים והאחרונים. מהתשובה עולה כי היא שימשה קרדום נגד אחד מהדיינים שכנראה השתייך לחבורת "הזקנים הרעים". הנגיד קיווה כי הוקעת הדיין המושחת תקדם את מאבקו בהנהגה הקלוקלת ותגרום ש"אז יבושו אויבי השם ויתמו חטאים... עד שירא השם וישפוט במריבה וירים קרן אוהביו", ויקרב את הסיכוי להדחת הזקנים והצבת חבריו, תלמידי החכמים, במקומם. נראה שגם האיגרת שבכ"י NS 167.17 שנכתבה על ידי אותו סופר, נכתבה אף היא על ידי ר' נתן שולאל, בטרם עלייתו לכס הנגידות ולאחר המאורע שהביא לבריחתם של חכמי ירושלים (אייר רמ"ג 1483). הוא מזכיר שם תשובה שכתב לאחד החכמים אך נאלץ לקצר בה "מפני המעצור". הוא גם מודה שאין בידו להושיע ומסביר כי אף הוא נאלץ להמלט "{אמר}תי לנפשי הפרדה" מפני שבמקום זה לא יכול אדם לשרוד "אלא מי שהאמת אתו כמוס, ויעשה מן הדת נימוס". שולאל מספר שם כי יעץ לר' שמואל מיניר "שלא להכניס עצמו בין בריוני המדינה להתנגד לבני עוננה ויצטרכו לנשוך אתכם בארס שלהם ואין מי יעמוד לפניהם", ומתמרמר על "פני הדור" בְּרַמְּזוֹ שפני הדור כפני הכלב, ומזכיר "דבר מר ורע מן המאורע שאירע" שקשור כנראה למעשה שהביא לבריחת החכמים מהעיר. להשלמות ומידע נוסף ראו: שרידי תשובות מחכמי האימפריה העות'מאנית, ג, עמ' 985-973. .

  • מספר דפים

    1 דף.

  • מידות כתב היד

    13.60 x 19.50 cm. צד א' ,13.60 x 19.50 cm. צד ב'

  • תיאור פליאוגרפי

    , מספר שורות: 18-41, שולים תחתונים: 1.60 ס"מ, חומר: נייר, שפה: עברית, כתיבה: עברית, סוג כתב: ספרדי , מצב פיזי: דהוי; מוכתם.

  • ביבליוגרפיה

    , גליק, שמואל, שרידי תשובות מחכמי האימפריה העות'מאנית. בית המדרש לרבנים באמריקה (תשע"ו), עמוד 973-985 (איזכור , יש תמונה, יש העתקה (מלא)).

    , גליק, שמואל, שרידי תשובות מחכמי האימפריה העות'מאנית. בית המדרש לרבנים באמריקה (תשע"ד), עמוד 973 (דיון , יש תמונה, יש העתקה (מלא)).

    ברודי, ירחמיאל, Rabbinic Manuscripts. (1998), עמוד 54 (איזכור).

    גליק, שמואל, שרידי תשובות מחכמי האימפריה העות'מאנית. בית המדרש לרבנים באמריקה (תשע"ד), עמוד 973 (דיון , יש תמונה, יש העתקה (מלא)).

    גליק, שמואל, שרידי תשובות מחכמי האימפריה העות'מאנית. בית המדרש לרבנים באמריקה (תשע"ו), עמוד 973-985 (איזכור , יש תמונה, יש העתקה (מלא)).

יש לי הערות או מידע להוסיף
Y Y Y

שימוש לא מסחרי להוראה ומחקר בלבד

מותר להעתיק ולהשתמש בכתב היד למטרות הוראה, מחקר ושימוש אישי בלבד.

מותר לפרסם את כתב היד למטרות הוראה ומחקר.

חובה לציין את מקור כתב היד בכל שימוש בפריט.

אסור לעשות שימוש מסחרי בפריט.

אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות לשימוש שאינו מסחרי למטרות הוראה ומחקר.

שימוש מסחרי או שימוש שאינו לצורכי הוראה ומחקר מותנים בקבלת הרשאה מבעל כתב היד. לא נדרש אישור נוסף מהספרייה הלאומית.

לפרטי הקשר של בעלי כתבי היד יש ללחוץ כאן.

מידע נוסף:

כתב יד זה שייך לנחלת הכלל (Public Domain) ואינו כפוף לזכויות יוצרים במדינת ישראל.

תנאי השימוש נקבעו בהסכם עליו חתמה הספרייה הלאומית.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מתן קרדיט

בכל שימוש יש לציין את מקור הפריט בנוסח הבא:

Cambridge University Library, "Ktiv" Project, The National Library of Israel.
ניתן לשיתוף באמצעות API
גרור כתובת מניפסט IIIF

לכל שימוש מעבר לאמור כאן אנא פנה אל ספריית המקור
לקבלת מידע על הרשאות השימוש ותנאי השירות של הספרייה הלאומית אנא פנה אלינו

למעבר לצפיין

This item can to read only in library

קישורים לסריקות נוספות – אם ישנן – מופיעים ב"מידע "קטלוגי מורחב