קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

פרשות תזריע ופרשת מצורע

פרשות תזריע ופרשת מצורע

סאה סלת

כריכת ספר סאה סלת, תרכ"ד
לעיון בספר

כריכת ספר סאה סלת, תרכ"ד

לעיון בספר

פרשות תזריע ומצורע עוסקות בדיני יולדת, צרעת האדם, צרעת הבית והבגד ודיני נדה זב וזבה. ההפטרה של פרשת מצורע, מספר מלכים ב פרק ז, מספרת על בשורת הסרת המצור מעל שומרון שבישרו ארבעת המצורעים שישבו בשער שומרון.

​המעיינים בהפטרה לא ימצאו רקע למאורע. על כן, מומלץ לקרוא את סוף פרק ו, בו מתוארת המלחמה שניהלו הארמים נגד ממלכת ישראל, בה צרו על עיר הבירה שומרון. כתוצאה מהמצור פרץ רעב קשה בעיר המחירים האמירו. "וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ-חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב [חִרְייוֹנִים) [דִּבְיוֹנִים) בַּחֲמִשָּׁה-כָסֶף" (מלכים ב ו, כה).

למלך נודע על נשים האוכלות את ילדיהם מחמת הרעב. המלך האשים את הנביא אלישע במצב הקשה. הוא ציפה שהנביא יפעל להצלת העיר הנצורה. במפגש הטעון בין המלך לנביא נאמרה הנבואה: "וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע שִׁמְעוּ דְּבַר ה' כֹּה אָמַר ה' כָּעֵת מָחָר סְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן" (מלכים ב ז, א) הנביא מבטיח שלמחרת תהיה ירידת מחירים וסאה (7-8 ליטר) סולת תימכר בשקל כסף (10 גרם כסף) השליש, עוזרו של המלך כפר באפשרות הנסית "וַיַּעַן הַשָּׁלִישׁ אֲשֶׁר-לַמֶּלֶךְ- נִשְׁעָן עַל-יָדוֹ אֶת-אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר הִנֵּה ה' עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם הֲיִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה"? והוא נענה על ידי הנביא: "וַיֹּאמֶר הִנְּכָה רֹאֶה בְּעֵינֶיךָ וּמִשָּׁם לֹא תֹאכֵל" (ז, ב).

ההפטרה מספרת כיצד התרחש הנס: ה' השמיע למחנה ארם קול רעש של סוסים ומרכבות, חיילי ארם נבהלו ונטשו את המצור על שומרון. המצורעים שישבו מחוץ לשער שומרון ניסו את מזלם לקבל אוכל ממחנה ארם, ואז גילו להפתעתם את המחנה הנטוש. אחרי שאכלו ושתו הם דיווחו לשוער שסיפר לבית המלך על בריחת הארמים. למחרת יצאו העם לבזוז את המחנה. השליש הכופר שהוצב בשער לשמור על הסדר, ראה את הנס, אך לא נהנה ממנו, כי נרמס ברגלי העם. נבואתו של הנביא אלישע התגשמה "וַיֵּצֵא הָעָם וַיָּבֹזּוּ אֵת מַחֲנֵה אֲרָם וַיְהִי סְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל כִּדְבַר ה'" (ז, טז).

רבי רפאל בן גבריאל נורצי ממנטובה, בן המאה ה-16, חיבר מספר ספרים קטנים בענייני מוסר בשם 'סאה סולת' 'מרפא לנפש' ן'אורח חיים'. הספר נדפס לראשונה במנטובה שכ"א (1561). הספר זכה לפופלריות רבה ונדפס במהדורות רבות.

מחר חודש

כריכת הספר "מחר חודש"

כריכת הספר "מחר חודש"

כאמור, פרשת תזריע ופרשת מצורע עוסקות בדיני טומאה וטהרה של יולדת, מצורע, זב וזבה. הפטרת מחר חודש, שאינה עוסקת בעניינים שהוזכרו בפרשה, מוקדשת לכבוד ראש חודש אייר.

הפטרה מתארת את סעודת ראש חודש שנערכה בביתו של שאול המלך. בסעודה זו מביע שאול את תמיהתו בפני יהונתן בנו, על היעדרותו של דוד. יהונתן מנסה לתרץ שדוד ביקש לצאת לבית לחם כדי להשתתף שם בזבח המשפחתי. שאול מתפרץ ובכך נחשפת עוינותו הרבה לדוד. בסיום ההפטרה מתוארת הפרידה הנרגשת של דוד ויהונתן וההבטחה לשמירת הברית ביניהם.

הרב משה חיים רימיני מרבני פירנצה במאה ה-18 חיבר ספר בשם מחר חדש, העוסק בסוגיות של קידוש החודש במסכת ראש השנה. אחת הסוגיות המעניינות שהרב רימיני עסק בהם, היא שאלת קו התאריך: מתי מתחילה השבת בעולם? האם בירושלים? ואם מזרחה לה? היכן? האם בסין? או ביפן?

שאלה זו הפכה אקטואלית לפני כשבעים שנה, בתקופת השואה, כשתלמידי ישיבת מיר ברחו מליטא והגיעו ליפן. הם התלבטו האם לשבות בשבת כשאר בני המקום, או שמא ביום ראשון. בשל הספק, לא עשו מלאכה יומיים. אך השאלה התעוררה במלוא חריפותה ביום כפור כיון שקשה ביותר לצום יומיים. תלמידי הישיבה שיגרו מכתבים לגדולי ישראל בארץ ישראל. גם בארץ התנהלו ויכוחים ערים בשאלה זו. לאחרונה כתב על פרשה זו ד"ר בנימין בראון בספרו על החזון איש, ירושלים תשע"א 2011.

המחנך הרב יהושע בכרך, חתן פרס ישראל לשנת תשנ"ז, כתב סדרת ספרים בפרשנות המקרא. רובם יוחדו לספר שמואל. בהם הספר מחר חודש, על ההפטרה שנקרא בשבת הקרובה.