פרשת חיי שרה

פרשת חיי שרה מתחילה בפטירתה של שרה אמנו ומסתיימת בפטירת אברהם אבינו ומותו של ישמעאל. כפי שנאמר: "וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו" (בראשית כה, יז). רש"י מעיר: "ויגוע - לא נאמרה גויעה אלא בצדיקים".

הרמב"ן מסביר:
"ובגמרא (ב"ב טז ב): הקשו והא דור המבול נאמר בהם גויעה, ויגוע כל בשר הרומש על הארץ וגו' וכל האדם (לעיל ז כא), כל אשר בארץ יגוע (לעיל ו יז). ומתרץ גויעה ואסיפה קאמרינן. כוונתם, כי הגויעה מיתה בלא חולי מכאיב ובלא יסורין, ואין זוכין לה אלא הצדיקים ואנשי דור המבול ההפוכים כמו רגע ולא חלו בהם ידים, וכן מתי מדבר, ועל כן אמר בהם גויעה בגוע אחינו (במדבר כ ג), וכן הוא איש אחד לא גוע בעונו (יהושע כב כ), שלא המית אותו עונו פתאום. אבל כשיזכיר בכתוב כן עם זכרון המיתה כמלת ויאסף או וימת, תרמוז למיתת הצדיקים".

לפי הרמב"ן, מותו של ישמעאל היה בלי ייסורים, כראוי לצדיקים. אמנם, יש גם רשעים כמו אנשי דור המבול או מתי מדבר שגוועו. אך שם הכוונה היא שלא מתו מיתה טבעית. כאשר נאמרת גוויעה סמוך למיתה טבעית, זוהי מיתת צדיקים.

רש"י מציין שישמעאל חזר בתשובה. בפטירתו של יצחק הקדים ישמעאל הבכור את יצחק לפניו, כפי שמסופר בתורה: "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל-שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן-צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מַמְרֵא" (כה, ט). והסביר רש"י: "שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו, והיא שיבה טובה שנאמר באברהם".

השם ישמעאל התקבל בעם ישראל. בספר דברי הימים ובספר עזרא מוזכרים אישים שונים שנשאו את השם ישמעאל. גם רוצחו של גדליה בן אחיקם הוא "ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה" (ירמיה מא, א). בימי בית שני ידוע לנו על כהנים גדולים שנשאו את השם ישמעאל. אחד המפורסמים שבהם הוא רבי ישמעאל בן אלישע, עליו מסופר במסכת ברכות: "תניא אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל י-ה ה' צבאות שהוא יושב על כיסא רם ונישא, ואמר לי: ישמעאל בני, בָּרְכֵנִי! אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים, ותכנס להם לפנים משורת הדין. ונִענע לי בראשו ..." (ברכות ז, ע"א).

לפי מסורת חז"ל, רבי ישמעאל בן אלישע הוא אחד מעשרת הרוגי המלכות. נכדו הוא התנא רבי ישמעאל, בר הפלוגתא של רבי עקיבא. אנו מזכירים את שמו מדי יום בתחילת תפילת שחרית בקריאת הברייתא: "רבי ישמעאל אומר בשלש עשרה מדות התורה נדרשת" (תחילת הספרא). בסוף ספר 'חנוכת התורה' (פיעטרקוב, תר"ס, 1900), שהוא קובץ דברי תורה המיוחסים לרב אברהם יהושע העשיל מקרקוב (שנ"ה-תכ"ד; 1633-1595) הידוע בכינויו הרב רבי העשיל, מופיע סיפור על פלפול אותו אמר רבי העשיל בילדותו על ברייתא זו.

באיטליה פעל תלמיד חכם גדול בשם רבי ישמעאל הכהן שכיהן כרב בעיר מודנה (תפ"ג-תקע"א; 1811-1723). ספרו המפורסם הוא 'זרע אמת', שאלות ותשובות בארבעה חלקי שולחן ערוך.
לפניכם צילום השער והדף האחרון של 'חנוכת התורה'.

עבד אברהם

​החלק השני של פרשת חיי שרה עוסק במאמציו של אברהם אבינו למצוא אישה ראויה לבנו יצחק. לשם כך, הוא שולח למולדתו את "עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל, בְּכָל אֲשֶׁר לו" (בראשית כד, ב). מיהו השליח, שבידיו הופקה המשימה החשובה?

​שמו של השליח נזכר במקום אחר. אברהם מתלונן בפני ה':

"וְאָנֹכִי, הוֹלֵךְ עֲרִירִי; וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי, הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר. וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי, לֹא נָתַתָּה זָרַע; וְהִנֵּה בֶן-בֵּיתִי, יוֹרֵשׁ אֹתִי".
(בראשית טו, ב-ג).

כפי הנראה, העבד המושל בכל אשר לו הוא אליעזר. אך שמו לא נזכר בכל הפרשה; הוא מופיע בכינוי העבד, עבד אברהם והאיש. מדוע, אפוא, שמו מוזכר לא שמו?

המסר של התורה הוא שאליעזר מילא את שליחותו במסירות מלאה. הוא מחק את אישיותו העצמית ועשה הכל כדי שתכניתו של אברהם תתגשם.

חז"ל ציינו את מעשיו של אליעזר:

"כתיב (משלי יז) 'עבד משכיל ימשול בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה'.

עבד משכיל, זה אליעזר.

ומה השכלתו?

אמר: כבר קללתו של אותו האיש בידו, שמא יבוא כושי אחד, או ברבר אחד, וישתעבד בי, מוטב לי להשתעבד בבית הזה, ולא בבית אחר.

ימשול בבן מביש, זה יצחק, שבייש את כל עובדי כוכבים, בשעה שנעקד על גבי המזבח.

ובתוך אחים יחלק נחלה, בתוך ישראל.

מה אלו מזכירין זכות אבות, אף זה מזכיר זכות אבות, ויאמר ה' אלהי אדני אברהם וגו'" (בראשית רבה, ס, ב).

התורה מספרת שלבן קיבל את פני העבד בברכה:

"'בא ברוך ה' ובמה זכה לכך אליעזר? "ויאמר בא ברוך ה' שהיה סבור בו, שהוא אברהם שהיה קלסתר פניו דומה לו. אמר רבי יוסי ב"ר דוסא: כנען הוא אליעזר, ועל ידי ששרת אותו צדיק באמונה, יצא מכלל ארור לכלל ברוך"
(בראשית רבה, ס, ז).

הרב אברהם פונטרימולי, תלמיד חכם ובעל בית דפוס באזמיר (נפטר בשנת תרנ"א 1891), הדפיס חלק מספריו של רבי חיים פלאג'י, פירושים להגדה של פסח, ספרי חינוך לנערים ופירוש לתפילות הימים הנוראים שקרא אותו על שמו עבד אברהם.