קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

פרשת בשלח

פרשת בשלח

עזרת נשים

עזרת נשים, משה בן שלמה אבן חביב, קושטנדינא, 1731



 לצפייה בכתב היד

עזרת נשים, משה בן שלמה אבן חביב, קושטנדינא, 1731

לצפייה בכתב היד

​השבת נקראת שבת שירה, על שם שירת הים הנקראת בפרשת בשלח. שירת הים פותחת : "אז ישיר משה ובני ישראל". ובמקביל לה: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת-הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה' כִּי-גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה ביָּם" (שמות טו, כ-כא).

רש"י מפרש: "משה אמר שירה לאנשים, הוא אומר והם עונין אחריו, ומרים אמרה שירה לנשים". והן כנראה ענו אחריה.

​מעלה מיוחדת של אמונה גדולה ומוחשית הייתה לנשים בדור המדבר. אצל הגברים, אנו מוצאים שהגיעו לאמונה רק אחרי כל נסי יציאת מצרים וקריעת ים סוף. כפי שנכתב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת- ה' וַיַּאֲמִינוּ בּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ" (שמות יד, לא). לעומת זאת הנשים התכוננו לנסים: כפי שציין רש"י: "מובטחות היו צדקניות שבדור שהקדוש ברוך הוא עושה להם נסים והוציאו תופים ממצרים".

החתם סופר מציין שאמונתם של בני ישראל הייתה מוגבלת: "האמינו כי אם אין משה העושה נפלאות, אין ה' עושה על ידי אחר". לכן כאשר משה נעלם מעיניהם, נכשלו בחטא העגל. לעומת זאת "הנשים האמינו גם במרים הנביאה, אף על פי שלא עשתה נפלאות, ולא שום דבר. על כן בעגל לא נתרצו הנשים (לתת את תכשיטיהן לעשיית העגל), כי אמרו: אם אין משה, יש נביאים אחרים".

גם בבית המקדש בשעת שמחת בית השואבה הייתה הפרדה בין הגברים לנשים. כפי שלמדנו במסכת סוכה: "מאי תיקון גדול? אמר רבי אלעזר כאותה ששנינו חלקה היתה בראשונה [עזרת הנשים, בה נערכה שמחת בית השואבה] והקיפוה גזוזטרא והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה" (סוכה דף נא, ב). כזכר למקדש, בהרבה בתי כנסת, עזרת הנשים נמצאת ביציע.

הביטוי 'עזרת נשים' – מקום מיוחד לנשים בחצר המקדש ובבית הכנסת – נקרא כשם ספר 'עזרת נשים' שחיבר הרב משה בן שלמה אבן חביב (תט"ו-תנ"ז; 1697-1655). יליד שלוניקי, עלה בצעירותו לירושלים ונתמנה לראשון לציון. חיבר ספר 'גט פשוט' על הלכות גיטין, 'שמות בארץ' על מסכתות ראש השנה, יומא וסוכה. ספרו 'עזרת נשים' הוא ספר גדול על הלכות עגונות שבא לעזרתן של הנשים. הספר נדפס על ידי נכדו רבי יעקב כולי (תמ"ט-תצ"ב; 1732-1689) בן בתו של המחבר, שהתפרסם בספרו 'ילקוט מעם לועז'.

לפניכם סריקה של הספר עזרת נשים שנדפס בקושטנדינא, 1731.



עצמות יוסף

עצמות יוסף, יוסף בן יצחק אבן עזרא, ברלין: ל. ניומרק, תנ"ט, 1699

עצמות יוסף, יוסף בן יצחק אבן עזרא, ברלין: ל. ניומרק, תנ"ט, 1699

פרשת בשלח פותחת בתיאור יציאת ישראל ממצרים, כשעמוד אש וענן מלווים אותם בדרכם. התורה גם מספרת לנו על משה הלוקח עמו את עצמות יוסף:

"וַיִּקַּח משֶׁה אֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם". (שמות יג, יט).

​סיום המסע של עצמות יוסף מסופר בסוף ספר יהושע:

"וְאֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר-הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי-חֲמוֹר אֲבִי-שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה וַיִּהְיוּ לִבְנֵי-יוֹסֵף לְנַחֲלָה" (יהושע כד, לב).

מה עניינם של עצמות יוסף ביציאת מצרים ובנדודים במדבר? המשנה, במסכת סוטה, עוסקת בעיקרון הידוע של 'מידה כנגד מידה'. כפי שנאמר:

"יוסף זכה לקבור את אביו, ואין באחיו גדול ממנו, שנאמר "ויעל יוסף, לקבור את אביו" (בראשית נ,ז); מי לנו גדול מיוסף, שלא נתעסק בו אלא משה. משה זכה בעצמות יוסף, ואין בישראל גדול ממנו, שנאמר "וייקח משה את עצמות יוסף" (שמות יג,יט); מי לנו גדול ממשה, שלא נתעסק בו אלא הקדוש ברוך הוא, שנאמר "ויקבור אותו בגיא… מול…" (דברים לד,ו).

במכילתא, מדרש תנאים לספר שמות, ישנו תיאור מעניין של מציאת ארונו של יוסף ונדודיו במדבר:

"ומשה מהיכן היה יודע היכן היה קבור יוסף?
אמרו: סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור והיא הראתה למשה קבר יוסף.
אמרה לו: במקום הזה שמוהו, עשו לו מצרים ארון של מתכת ושקעהו לנילוס.
בא ועמד על נילוס, נטל צרור וזרק לתוכו וזעק ואמר: יוסף יוסף הגיעה השבועה שנשבע הקב"ה לאברהם אבינו, שהוא גואל את בניו, תן כבוד לה' אלהי ישראל ואל תעכב את גאולתך, כי בגללך אנו מעוכבים. ואם לאו, נקיים אנחנו משבועתך.
מיד צף ארונו של יוסף ונטלו משה".

וממשיך המדרש: "ולא עוד, אלא שהיה מהלך ארונו של יוסף עם ארון חי העולמים, והיו עוברים ושבים אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו?
והם אומרים להם: זה ארונו של מת וזה ארונו של חי העולמים.
ואומרים להם: מה טיבו של מת להלוך עם ארון חי העולמים?
ואומר להם: המונח בארון זה קיים מה שכתוב במונח בארון זה.

במונח בארון זה כתיב: אנכי ה' אלהיך.
וביוסף כתיב: התחת אלהים אני.

במונח בארון זה כתיב: לא יהיה לך אלהים אחרים
וביוסף כתיב: את האלהים אני ירא.

לא תשא.
וביוסף כתיב: חי פרעה.

זכור את יום השבת.
וביוסף כתיב: וטבוח טבח והכן ואין הכן אלא ערב שבת.
כתיב הכא: הכן.
וכתיב התם: והיה ביום הששי והכינו.

כבד את אביך,
וביוסף כתיב: ויאמר ישראל אל יוסף הלא אחיך רועים בשכם, לך ואשלחך אליהם. ויאמר לו הנני. יודע היה שאחיו שונאים אותו ולא רצה לעבור על דברי אביך.

לא תרצח -
לא רצח לפוטיפר.

לא תנאף -
לא נאף לאשת פוטיפר".

הרב יוסף אבן עזרא (ש'-שס"ב; 1602-1540) למד בשאלוניקי אצל רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) (רס"ו-ש"ן; 1589-1506). התמנה לרב בסופיה שבבולגריה. הדפיס בשנת שס"א (1601) את ספריו 'משא מלך' על הלכות מסים וספר 'עצמות יוסף' על מסכת קדושין. ספר זה נחשב לאחד הפירושים החשובים על מסכת קידושין, וזכה להדפסות רבות. לפניכם צילומי שערים של חלק מהמהדורות של 'עצמות יוסף'.

עצמות יוסף, יוסף בן יצחק אבן עזרא, לעמבערג: י.מ. ניק, תרל"ז, 1877

עצמות יוסף, יוסף בן יצחק אבן עזרא, לעמבערג: י.מ. ניק, תרל"ז, 1877

ספר חלקת בנימין, ספר חלקת בנימין, בנימין קורינמן, פיעטרקוב: ח.ה. פאלמאן, תרג"ע, 1913

ספר חלקת בנימין, ספר חלקת בנימין, בנימין קורינמן, פיעטרקוב: ח.ה. פאלמאן, תרג"ע, 1913

עצמות יוסף, יוסף בן יצד אבן עזרא, פיורדא: דפוס איצק בן ליב ב"ב, תקכ"ז, 1767

עצמות יוסף, יוסף בן יצד אבן עזרא, פיורדא: דפוס איצק בן ליב ב"ב, תקכ"ז, 1767

עצמות יוסף, יוסף בן יצד אבן עזרא, ירושלים: צ. י. לייטנר, תשמ"ח, 1988

עצמות יוסף, יוסף בן יצד אבן עזרא, ירושלים: צ. י. לייטנר, תשמ"ח, 1988