קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

כבאראת עלא כואננא בארץ ובגולה
תמונה: מתוך העיתון כבאראת עלא כואננא בארץ ובגולה, 19.8.1955

כבאראת עלא כואננא בארץ ובגולה

כבאראת עלא כואננא בארץ ובגולה ("חדשות על אחינו בארץ ובגולה") הינו שבועון חדשות בערבית-יהודית שהופץ בבתי הכנסת במרוקו בימי שישי ובאמצעותו נחשפו קהלים רחבים לידיעות מארץ ישראל ומהתפוצות. השבועון נוסד בקזבלנקה באוגוסט 1950 ויצא לאור עד אפריל 1956.

מייסד הגיליון, חיים נחמני, עסק במסחר ומאמצע שנות השלושים לקח מרכזי בפעילות הציונית והעברית; בתחילה הוא השתתף בוועד המארגן של "מגן דוד", האגודה הוותיקה להפצת השפה העברית בקזבלנקה שהוקמה בשנת 1919, ובתקופת מלחמת העולם השנייה הקים אגודה נוספת להפצת העברית בשם "חובבי השפה". בשנת 1946 נמנה על מייסדיה של "תנועת המזרחי" במרוקו. לאחר עלייתו של נחמני לישראל באוקטובר 1954 החליפו בעריכת הגיליון הרב מרדכי אלמליח, לימים רבה הספרדי של קריית גת. לאחר עלייתו של הרב אלמליח החליפו יחיאל בוסקילה, מחנך ומשורר עברי, ששימש מנהל המועדון לעברית של אגודת "מגן דוד" בקזבלנקה. במרץ 1956 עם קבלת עצמאותה של מרוקו מצרפת וסיום שלטון הפרוטקטורט עלה בוסקילה לישראל והגיליון הפסיק להתפרסם.

הגיליון הודפס במבנה של דף אחד באורך 40 ס"מ. בראש הגיליון הופיעה כותרתו, כתובת המערכת, תאריך בעברית ובלועזית, שנת ההוצאה, מספר הגיליון, ופרשת השבוע. הגיליון כלל אוסף ידיעות חדשותיות קצרות על קורות היהודים במדינת ישראל, במרוקו ובקהילות באירופה ובארצות הברית. כל ידיעה נפתחה בכותרת שכללה את שם העיר בה התרחש האירוע שדווח. הידיעות כללו מידע על פעילותם של ארגונים יהודיים בישראל ובעולם, ההתיישבות במדינת ישראל, התפתחות המשק הכלכלי בישראל, יהדות העולם ויחסי מדינת ישראל עם מדינות אחרות. הגיליון דיווח על תרומות של יהודי מרוקו לקק"ל ועל פעילות תרבותית לאומית שהתקיימה בערים השונות במרוקו.

האזינו להקלטה – הקראה מתוך העיתון

תעתיק ותרגום

מספר 237
1 אלול 5715
19.8.55

ידיעות השבוע שנה ז'. ההנהלה ת.ד. 525 טלפון 672-64 קזבלנקה

פרשת שופטים

די יטלע לספר יתפככר קרן קימת לישראל בלקליל אוו בלכתיר
מי שיעלה לספר יזכור קרן קיימת לישראל במעט או בהרבה.

האד לבולטאן כא יתפררק בלא פלוס פצלאוואת עלא יד צחאב קרן קימת לישראל
חוברת זו מחולקת חינם בבתי הכנסת על יד חברי קרן קיימת לישראל

 

מקור: ערבית יהודית

פראנסא 28.7.55 נז"מ
פזמעא די פאתת, תעמאל ואחד זזומוע כביר פסטראסבורג פלכבוד די מסיו מרגלית דיריק'טור דלחברה דליהוד די פראנסא, די כא יעאוונו ישראל. חדרו פיה לכבאר כללהום דלקהילה, ראוו זוז דלפילמאת דישראל ושמעו דיסק'ור די מסיו מרגלית עלא לפאיידא לכתירא די עמלת מדינת ישראל פלחרת, פלביע וששרא ופלקראייא. הווא זאד וקאל באיין ישראל מעדדב בזזאף בלמצארף לכתאר די כא יצרף עלא לעסק'ר, עלא לעליה, ולבניאן דלבלדאן. ופלככר קאל באיין ליהוד כללהום דלעולם יחדאזזו יעאוונו ישראל פהאד למצארף.
נאס די חדרו פהאד זזמוע קאלו למסיו מרגלית באיין גאדיין יעמלו זהדהום באס יעטיוו מן סטראסבורג ואחד למעאוונא כבירה לישראל.

  

תרגום: עברית

צרפת 28.7.55 נז"מ
בשבוע שעבר, נעשתה אסיפה גדולה בסטרסבורג לכבודו של האדון מרגלית דירקטור החברה של היהודים של צרפת, שעוזרים לישראל. נכחו בה כל הגדולים של הקהילה, ראו שני סרטים ישראליים ושמעו דו"ח של אדון מרגלית על התועלת הרבה שעשתה מדינת ישראל בזריעה, במסחר ובחינוך. הוא הוסיף ואמר שישראל סובלת מאוד בהוצאות הרבות שמוציאה על הצבא, על העלייה ובבניית ערים. ובסוף אמר שכל היהודים של העולם צריכים לעזור לישראל בהוצאות.
אנשים שנכחו באסיפה הזאת אמרו לאדון מרגלית שעומדים לעשות מאמציהם כדי לתת מסטרסבורג עזרה גדולה לישראל.

מאצר 9.8.55 נז"מ
דיין לכביר די מאצר הרב נחום רגב האד זמעא לכבאר דלמכזן די מאצר באס יחננו מן חדאש דליהוד די מחכומין פלחבס לכביר ויסההלו שוייש עדאבהום.
האד ליהוד מחכומין פחאל בייאעין (מרגלים) מן נהאר די תחבסו מא קדרוס לפאמיליאת דיאלהום יראווהום. ומא ק'דאלהום ואלו לא בכאהום ואלא רגובהום.
נית כא יטלב רב נחום מן למכזן באס יחצר לפילמאת די הממא ק'ונטרא פליהוד וכא יכררזו עליהום לחוואייז די מא פיהום. האד לפילמאת כא יכרזו האד לייאם פסינימאת די מאצר. והשם יאמר די לצרותינו אמן!

 

מצרים, 9.5.55 נז"מ
דיין הגדול של מצרים הרב נחום התחנן השבוע הזה בפני גדולי השלטון של מצרים שיתנו חנינה לאחד עשר יהודים שעצורים בכלא הגדול ושיקלו מעט מצערם.
היהודים האלו עצורים כמו מרגלים מיום שנעצרו לא היו יכולים משפחותיהם לראותם. ולא הועיל להם דבר לא בכייתם ולא תחנוניהם.
עוד מבקש רב נחום מהשלטון שיפסיק את הסרטים שהם נגד היהודים, ומוציאים עליהם דברים שאין בהם. הסרטים האלו יוצאים השנה הזאת בבתי הקולנוע של מצרים. והשם יאמר די לצרותינו אמן!

ישראל 7.8.55 נז"מ
לגופות די 58 דנאס די מאתו פררופלאן די אל-על די טייחו לבולגאריין פבלאדהום לחקו לישראל. טבבא דלעסק'ר דליהוד קללבוהום ועמלו זהדהום באס יעזלו נצארא די כאנו פהאד ררופלאן מעא ליהוד. ומא קדרוס מן סבבא די תחרקו כללהום בעד טאחו. נהאר לכמיס 15 פאב דפנוהום פתל-אביב. כללהום פקבר ואחד. בזזאף דלולופאת די בנאדם דאזו מעא למטות דיאלהום. ופוקת לקבורה קראוו לחכמים תהלים וקאלו קדיש. רב דלעסק'ר עמל עליהום דרוש והשכבה ולפראייריא קראוו תפילות עלא נצארא. נאס כללהום די חדרו פהאד לויה כאנו מגבבנין בזזאף עלא האד ססי יהי רצון שלא נוסיף לדאבה עוד, ושנשמע בשורות טובות.

  ישראל, 7.8.55 נז"מ
הגופות של 58 אנשים שמתו באווירון של אל-על שהפילו הבולגרים בארצם הגיעו לישראל. רופאים צבאיים של היהודים בדקו אותם ועשו מאמצים להפריד נוצרים שהיו באווירון הזה עם היהודים. ולא היו יכולים מהסיבה שנשרפו כולם אחרי שנפלו. יום חמישי 15 אב קברו אותם בתל-אביב. כולם בקבר אחד. אלפים רבים של בני אדם עברו עם מיטותיהם. ובשעת הקבורה קראו החכמים תהלים ואמרו קדיש. הרב הצבאי נשא עליהם דרשה והשכבה ובכנסיות קראו תפילות על הנוצרים. כל האנשים שנכחו בלויה הזאת היו עצובים מאוד על הדבר הזה יהי רצון שלא נוסיף לדאבה עוד, ושנשמע בשורות טובות.

נדבות די-האד לעאם
כא נרגבו נאס די ענדהום נדבות די קרן קימת לישראל באס יסיפדוהומננא ללבירו דדאר לבידא קבל מן ראש השנה, אוו יעטיווהום לצחאב קק"ל די בלאדהום וכא נרגבו לחברים דיאלנא כללהום באס יוקקפו עלא נאס די ענדהום נדרים אוו סי פלוס אוכרין דיאלנא באס יסיפדוהוננא דגיא.
נית כא נעלמוכום באיין זאוונא לכנישאת דטראב די ירושלים עיר הקודש תוב"ב. די חאבבהום יזי ענדנא ללבירו אוו יכתבננא ונסיפדוהומלו. ושכרכם כפול מן השמים.


  נדבות של השנה הזאת
אנו מבקשים מאנשים שיש להם נדבות של קרן קיימת לישראל שישלחום אלינו למשרד של דאר בידה לפני ראש השנה, או ייתנום לחברי קק"ל של עירם ואנו מבקשים מחברינו כולם שיעמדו על האנשים שיש להם נדרים או כסף אחר שלנו שישלחום אלינו במהרה.
עוד נודיע לכם שהגיעו אלינו שקים של עפר של ירושלים עיר הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו. מי שרוצה אותם יגיע אלינו למשרד או יכתוב לנו ונשלחם אליו. ושכרכם כפול מן השמים.


ישראל 1.8.55 ט"ר
ישראל סראת זוז דלפרגאטאת דלגיררא מן ענד לינגליז, וסממאת אוחדא אילת. ולוכרא יפו. האד לפרגאטאת גאדיין יחדיוו עלא ארץ ישראל מעא ררופלאנאת וכון ידוזו מעא לבאפוראת דליהוד פלמואדאע די מא פיהומס לחדן.

  ישראל, 1.8.55 ט"ר
ישראל קנתה שני משחתות מלחמה מאנגליה, וקראה לאחת אילת. ולשניה יפו. המשחתות האלו עתידות להגן על ארץ ישראל עם המטוסים ותלכנה עם האניות של היהודים במקומות שאין בהם שמירה.

ישראל 1.8.55 ט"ר
דוקטור אברהם גרנות, לפריזדאן די קרן קימת לישראל תשממא מאייסטרו פצק'וילא לכבירא די ירושלים (האוניברסיטה העברית) גאדי יעללם ססגל דלאראדאת ודלחרת. כא נקולולו בסימן טוב והצלחה.

  = ישראל, 1.8.55 ט"ר
דר' אברהם גרנות, הנשיא של קרן קיימת לישראל השיג תואר מאסטר בבית הספר הגדול של ירושלים (האוניברסיטה העברית) הוא עתיד ללמד ענייני הקרקעות והזריעה. אנו אומרים לו בסימן טוב והצלחה.

העברית, צורך השעה
בימינו רבים ושונית צרכי היהודים. אחד הדברים הכי נחוצים וחשובים, היא לדעתנו, ידיעת השפה העברית. כי, היום נפגשים יהודים מארבע רוחות העולם. לכל אחד מנהגים, אורח חיים, ומלבושים שונים. לכל אחד שפה מיוחדת, הגלות בללה את לשוננו, ואיש לא יבין את שפת רעהו. הדת הישראלית, אמנם, מיחדת אותנו לעם אחד, ויוצרת בנו את רגש האחדות, האחוה והאחריות. וען כולן מביאה השפה, ההבנה והאהבה, אכן העברית צורך השעה!

מתרגם: יחיאל פרץ

קורא: פרופ' יוסף שטרית

הקדמה: ד"ר דוד גדג'