קצידא דלמיזיריא

---

האד לקצידא דלמיזיריא*
פלחן יא בצאר די לברייא
[עמודה ימנית]
האד לעאם כתרת למיזיריא, הררסת תדזאר, צנאיע כלהום תפללסו פהאד לוקת לגדדאר:
צ'למא בדאת מן לכרראזא, גאלס יתנהד מא יתפאזא, מללי חל לחאנות מא כדם חאזא, וזהו כא יצפאר, פלעסייא הייא לפראזא כץ מן יעביה לדאר:
שבאב לכראז הווא באטא, ריכלאם לתנין ולתלאטא, לבלאגי רכץ מן באטאטא, יא לי צאיק לכבאר, שוף זלד צחא ולכפאט, ונעאל למכטאר:
לכרראזא בדדלו צנאעי, סי מנהום באקי כא יראעי, וסי מנהום כא יביע לקראעי, וסי ולא זייאר נצוור כבזא בדראעי, ואלא נגלס פדאר:
וצלנא צנעת לגזרא, יא חצרא כאנו תזזארא, וליום סארו יכממו פצצארא, לכטייא בלא עבאר, מאדא קאצאו מן תמארא, ותצחלהום לגבאר:
צאנע לגזאר מחייר, כיף ידווז דאך נהייר, מא צאב מא יצרק ויגייר, תכמימאתו כתאר, חתא לחם מא בקאס מנייר, גיר לעדאם לכבאר:
פלכילו תעבי נצו זלוד, חייד מננו לעדאם ותגדוד, ותנקייא לי חראם על ליהוד מחשובא פל עבאר, ודנוב דרויס מרפוד פרקבת לגזאר:
לחפאפא עמרו למדינא, תציב כל ואחד פתרכינא, טיחו בצנעא למשכינא, למתעלמינ בלא עבאר, גיר אזי וקבד מאכינא, ומקש מזנזר:
גיר לי יקבד מוש ויתשמא, ואלאיני מעלם תמא, יכרי חאנותו ויקול כלמא לצחאבו לחראר, אזי תחפף ותסוף לכדמא דלמעלמין לכבאר:
לולי בודניה מקטועא, ותאני לחיתו מטבועא, נאס גאלסין קאמת מכלועא, מן זראחי לכבאר, חאנותו ולאת מצנועא, שלאכו גזאר:
פלכדרא מא בקאת מעיסא, תראהום גאלסין בתגוביסא, והאד לעאם זאת תכפיסא, פחאנות לכדאר, זלבנא ולובייא רכיסא מאכלת תזזאר:
ולבאנאן מא בקאס יתסווא, תפאח ובועויד חתא הווא, ולכדאר גיר כא יכואת, וחד מא צאק כבאר, טאחלו זהד ומשאת לקווא, מא בקאלו תצוואר:
[עמודה שמאלית]
באטאטא ולפלאפל כאמזין, עליהום נאס מדאבזין, סכון ליום בקא יעמל טאזין, לפטור למכטאר ענד תאזר, לפלוס מגרזין, בלחסאב ולעבאר:
לכייאטא דלכתאן מכמסין, בלכסאד דלכרא סארו מפללסין, פוקת דוז תראהום מגובסין, בלכראוות כתאר, בסלעת זאפונ מהרסינ, יעטיה בו כבאר:
לכראוואת סאירין יתערמו, סי יחמר פסי מא יכלמו, פלכסאד הומא כא יכממו, כל ואחד יסכי בדאר, פיהום לי באע בהאימו, באס יכללצ לכרא דדאר:
יא חצרא עלא צנעת טלאייא, כאן יכדם גיר מול לקרארייא, וליום כתרו גיר לעראייא, מן זא יכון זייאר, טאחת צנעא ולאת ספאייא, גיר ברהות לכתאר:
זייארא מזמועין פלקהאוי, ליהודי למסלם ודראוי, פהאד צנעא טאחו דעאוי, סגאר ולכבאר, לולאד עריאנינ בלא כסאוי, ולמרא תבכי פדאר:
טלאייא כאמלינ חבאב וצחאב, מא יקבדו לפלוס גיר בתעאב, ולי יצוורו ימסילהום גיר פשראב, מא יכממוסי פדאר, לכארטא ליהום זאת פלחשאב, צוטא ולכאבאר:
צנעת לכוואתסא המהא כתיר, מא בקאוו יצוורו התא שעיר, מנהאר זא לכסאד מא הומא פכיר, מעיסתהום תחראר, כסרהום תומוביל לכביר, יעטיה בוכבאר:
סמאווה לותוביס פלמדינא, סי יקול טראמבאי וסי מאכינא, עלא טאכציצ מטייח לגבינא, סופתהום כתאר מזמעינ כלהום פתרכינא, מא בקא חד יכטאר:
לוטוביס כול וקת מעמר, מול טאכצי גיר כא יחמר, מנ ליזא בקא מסממר, לא חד ענדו סאר, עייא ידרב זעטוט ויזממר, אמא כחל דאך נהאר:
יא חסרא עלא צנעט לכתאתבייא, פצכוילא קראוו בנייא, אמא תעלמו מנ עזמייא פלייאלי ונהאר, לכסאד זאהום גפלייא, כבאהום פדדאר:
ה"ע שמעון בן יפראים הי"ו

*לשם הקלה על הקורא, נוספו לתעתיק ולתרגום סימני פיסוק שאינם מופיעים במקור

זאת הקצידה של האומללות
בלחן יא בצאר די לברייא
[עמוד ימני]
השנה הזאת רבתה האומללות, שיברה האצבעות, כולם נחלשו בזמן הבוגד הזה:
חשיכה החלה מהפתיחה יושב מצפה להפתעה משפתח החנות אינו עובד כלל פניו לעבר הנסיעה בערב זוהי ההפתעה חסר מי שיסיע אותו הביתה:
סיבת ההכרזה היא סט תקליטים בשניים ושלושה, הנעליים זולות מתפוחי אדמה, הוי מוליך השמועות הסתכל, בעור החזק והסוליה והמנעל המובחרים:
ההכרזה החליפה אצבעות, חלקם עדיין בושים וחלקם מוכרים בקבוקים, וחלק בלא מבקרים, ארוויח במו ידיי ולא אשב בבית:
הגענו למקצוע הקַצָּבים, אוי חבל, פעם היו עשירים והיום חושבים רק על צרותיהם, ההפסד ללא שיעור, לא מכבר סיימו את המצוינות והעלו בידם האבק:
הקַצָּב מדוכדך, כיצד יחלוף אותו יום, לו היה יכול לגנוב ולהחליף מחשבותיו הרבות, גם הבשר איננו מאיר רק העצמות הגדולות:
בקילו בשר אחד תקבל חצי עורות, טובות מהן העצמות וקצבות וניקוי, מה שאסור ליהודים נחשב גם הוא במשקל, ועוון העני נתון על כתפי הקַצָּב:
הַסַּפָּרִים מילאו את המדינה, תמצא כל אחד בפינה, נפלו במקצוע האומלל המקצוענים בלא שיעור, רק בוא ואחוז מכונה ומספריים חלודים:
רק אוחז בסכין נקרא מקצוען גדול, שם ישכיר חנות ויגלח הדבר לחבריו האמתיים בוא הסתפר וראה את העבודה של המקצוענים הגדולים:
הראשון, באוזנו קטועה והשני זקנו צבוע, אנשים יושבים פתאום קמה מבוהלת מרוב ריצת הגדולים, חנותו נעשתה מקושטת הצילו את הקַצָּב:
בירקות לא נותרה פרנסה, תראה אותם יושבים בפנים חמוצות, והשנה נוסף עוד אסון לירקנים אפונה ושעועית שהיו זולים הפכו מאכל לעשירים:
הבננות כבר לא שוות התפוחים והאגסים אף הם הירקות רק משביחות ואיש לא גילה את הדבר לא נותרה יכולת והכוח אזל לא נותר לו שגר:
[עמוד שמאלי]
תפוחי אדמה ופלפל מעופשים עליהם אנשים רבים מי נותר היום עוד מעמיד סיר והארוחה הנבחרת אצל העשיר הכסף בקרעים במניין ובמשקל:
תופרי בד הכותנה נחבאים, מכּוֺבד השכירוּת נעשו חלשים עת תעבור תראה אותם מדוכדכים בשכירויות רבות בסחורת "זאפון מהרסין" ישלמו עליו גדולים:
דמי השכירות נערמים זה מסתכל בזה ולא מדבר דבר על ההפסד הם חושבים כל אחד מכנה לעצמו שם בבית מהם מי שמכר כבר את אמו רק כדי להקריץ שכירות לבית:
אוי כמה חבל על מלאכת הצבּעי היה עוסק בו רק מלומד וכיום רבו בו רק הטיפשים מי שבא נעשה סייד נפלה המלאכה הפכה להיות משפך רק בעבור העצות הרבות:
הנותרים נאספים בבתי הקפה יהודי ערבי וכפרי במלאכה הזאת נעלמים השנאות קטנים וגדולים הילדים ערומים ללא מלבוש והאישה בוכה בבית:
האחרונים כולם ידידים וחברים אינם נוטלים כסף אלא אחרי מאמץ ומה שמרוויחים מוציאים רק ביין אינם חושבים על הבית הקלפים להם באו בחשבון צעקות וחדשות:
מלאכת מתקני המזרנים חומה רב כבר לא מרוויחים בה דבר מיום שנגלה הדבר שמצבם טוב פרנסתם התקלקלה הרס אותם האוטו הגדול יגלו לו את הדבר:
מהומת האוטובוסים במדינה חלקם בוחרים טורבינה וחלקם מכונית ממונעת גורמת דכדוך תמצא אותם רבים נאספים בפינת זווית לא נותר מי שיבחר:
המכונית בכל עת מלאה בעל המכונית רק מתבונן מי שמגיע נתקע איש לא הגיע אליו עייף להכות בצפצפה ולזמזם איזה יום שחור היום:
אוי כמה חבל על מלאכת הכתבנים למדו בבית הספר בכוונה טובה או למדו מהאומות בלילות ובימים ההפסד פקד אותם פתאום נחבאו בביתם:
ה"ע שמעון בן אפרים השם ישמרהו ויצילהו

*לשם הקלה על הקורא, נוספו לתעתיק ולתרגום סימני פיסוק שאינם מופיעים במקור