קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חמד בחורים
ספר חמד בחורים, של חברת מגן דוד הציונית, תרע"ט

חמד בחורים

הספר חמ"ד בחורים נכתב על ידי יעקב לכרייף ופורסם בשנת 1919 בקזבלנקה. חמ"ד בחורים הוא הספר הראשון שראה אור בעברית בקזבלנקה בבית הדפוס של משה עמאר ושלום אלבאז. יעקב לכרייף היה הנשיא של חברת "מגן דוד" שנוסדה על ידי קבוצת תלמידי חכמים בסוף העשור השני של המאה העשרים בקזבלנקה. בראשית דרכה פעלה בו-זמנית כחברת חסד ולימוד תורה וכחברה להפצת השפה והספרות העברית. פעילות החסד כללה לימוד תורה של החברים יחד עם גברים מהקהילה בימי חול ובשבתות, ותמיכה לנזקקים בקהילה בשמחות ובימי אבל. עיקרו של הספר כולל הלכות מסדר היום וממעגל השנה היהודיים ודברי מוסר שנכתבו בערבית-יהודית. לכרייף כתב את ההלכות ואת דברי המוסר בערבית-יהודית בכוונו לקהל מהרבדים העממיים הרחבים של הקהילה היהודית שלא שלטו בעברית. בהקדמה שכתב לספר הוא כותב: "וראיתי שאנשים רבים, כמוני, אינם מבינים היטב את לשון הקודש ואילו את הערבית מבינים היטב" (עמ' 12). בעמודים האחרונים בספר הופיעו שירים ופיוטים בעברית ובשני העמודים החותמים הציג לכרייף את עבודתה של החברה בהפצת השפה העברית. בעמודים אלה מסביר לכרייף כי החברה הפסיקה את הפעילות הפילנתרופית משום שישנן חברות רבות הפועלות לרווחת הנזקקים, אך לעומת זאת אין די חברות העוסקות בהפצת השפה העברית. לכרייף מודע לפריחה של השפה והתרבות העברית בקהילות באירופה ובארץ ישראל ולכן יוצא בקריאה לקהילתו להצטרף לתנועה העברית העולמית וללמוד את השפה העברית. בהמשך הוא מתאר את פעילות החברה הכוללת בשלב הראשוני בית ספר עברי שבבוקר לומדים בו ילדים ובערב מבוגרים, וספרייה (בערבית נכתב ישיבה) שבה מוצעים לצד ספרי הקודש עיתונים בעברית, ככל הנראה מאירופה ומארץ ישראל.

האזינו להקלטה – הקראה מתוך העיתון

שער

ספר חמד בחורים
של חברת "מגן דוד"
האד למצחאך[ף] פיה קצורי דינים בלערביא די תפלה, ומנחה, וספר תורה, וקריאת התורה וצדקה, ונדרים, ושבועות, ובקור חולים, ודיני נשואין, ומוסר די לאזם בנאדם יקרא כול נהאר בנהארו, והתרת נדרים, ולמי שנשבע בחלום, ופיוטים די תעמאלו עלא לחברה הנ"ז ופזמונים של מוצאי שב"ק בלשון זך וצח בשפה ברורה.

יצא לאור ע"י הצעיר יעקב לכרייף הי"ו
נדפס פה צ'אר לביצ'א יע"א
שנת עזרת"ה לפ"ק

  

ספר חמד בחורים
של חברת "מגן דוד"
ספר זה מכיל קיצורי דינים בערבית של תפילה, ומנחה, וספר תורה, וקריאת התורה וצדקה, ונדרים, ושבועות, ובקור חולים, ודיני נשואין, ומוסר שחייב אדם ללמוד כל יום ביומו, והתרת נדרים, ולמי שנשבע בחלום, ופיוטים שהתחברו על החברה הנזכרת ופזמונים של מוצאי שבת קודש בלשון זך וצח בשפה ברורה.

יצא לאור ע"י הצעיר יעקב לכרייף הי"ו
נדפס פה קזבלנקה יע"א
שנת עזרת"ה לפ"ק [שנת תר"פ]

 

דיני ביקור חולים

עמוד 30

דינים די בקור חולים

א) מלזום עלא בן אדם באש יתעלם מן מדותיו יתעלה שמו כיף די קאל לפסוק והלכת בדרכיו מה הוא רחום אף אתה תהיה רחום וגו' לאיין דאבא די ציבנא באיין הקב"ה בכבודו ובעצמו יעמל בקור חולים וסאף אברהם אבינו מכל שכן בן אדם אלי מלזום באש יכון חארץ פי האד למצוה לעזיזא די בקור חולים כיף אלדי מביין פי שלחן ערוך יורה דעה וס"י שלי"ה.

ב) מצוה עלא בן אדם באש יסוף למריד ולקרובים דיאלו וחבאבו כיף ישמעו בצחאבהום אולא קריבהום מריד דגייא מלזום עליהום ימשיו לענדו ויגלסו קדאמו וישקשיו פיה לאכן בני אדם די הומא בעאד עליה מא.

[עמוד 31]
ישקשיו פיה גיר מן בעד תלת ייאם למרדו ופאש נקולו האד שי גיר אידא מא קואש עליה למרד לאכן אידא מתקל פלמרד בעד מא נהאר לוול לאזם ירגבו עליה זמיע נאס.

ג) אפילו די הוא חכם ועשיר מלזום עליה באש ירגב עלא למריד אפילו כאן האדאך למריד עני וסגר מנו יחדאז ירגב עלא למריד קדאש מן מררא וזמיע די יכתר פרגבאן דלמריד הוא למליח בזאף ולאכן מנאיין ידכל ענד למריד מא יכתרש עליה להדרא בזאף לאיין ראהו יסבבלו צער בזאף ובר מינן ראהו יזידלו עלא מרדו די פאש הווא.

ד) זמיע בן אדם די ירגב עלא למריד חראם יגלס עלא סייטא אוולא עלא חאזא אוכרא עאלייא גיר כיף ידכל יחדאז יגלס מקאבלתו עלא לארד לאכן אידא האדאך למריד כאן ראקד פלכאטרי חלאל יגלס פוק סייטא אוו חאזא עאליא.

ה) די חאב ירגב עלא למריד מא ישופו לא פתסעוד דצבאח ולא פתלאתא דלעשיא לאיין פהאדאך לוקת דצבאח כול מריד די פדניא יכון בכיר מן מרדו ומנאין ירגב עליה פי האדאך לוקת יכמם פי באלו באיין ראהו ברא ומא יטלבס עליה רחמים להקב"ה וג"כ פלעשייא יכתאר עליה למרד וכיף ירגב פי האדאך לוקת יקטע לאייאס מנו ומא יטלבס עליה רחמים ועליהא מא יזורו גיר פוצט נהאר.

  

עמוד 30

דינים של ביקור חולים

א. כל אדם, חייב ללמוד ממידותיו, יתעלה שמו, כמו שאמר הפסוק: והלכת בדרכיו מה הוא רחום, אף אתה תהיה רחום וגומר מאחר וכעת שמצאנו שהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו עשה ביקור חולים וביקר את אברהם אבינו מכל שכן האדם חייב להיות זהיר במצווה חביבה זאת של ביקור חולים כמבואר בשולחן ערוך יורה דעה וספר שני לוחות הברית.

ב. מצווה על האדם לבקר את החולה את קרוביו ואת ידידיו איך שישמע שחברו או קרובו, חולה, מיד חייב הוא ללכת אצלו ולשבת לפניו ולשאול לשלומו אבל אנשים שהם רחוקים ממנו לא

[עמוד 31]
ישאל עליהם, רק בחלוף שלושה ימים לחוליו ועל מה נאמר זאת אם לא הוטב לו החולי אבל אם החולי כבד עליו כבר ביום הראשון חייבים לבקרו כל האנשים כולם.

ג. אפילו מי שהוא חכם ועשיר חייב לבקר את החולה אפילו היה אותו חולה עני וקטן ממנו חייב לבקר את החולה פעמים רבות וכל מי שמרבה בביקור חולים הרי זה משובח מאוד אבל כאשר יכנס אצל החולה לא ירבה עליו בדיבור הרבה מאחר והוא גורם לו צער רב ובר מינן הרי הוא מוסיף על חוליו שהוא בו.

ד. כל אדם המבקר את החולה אסור לו לשבת על כיסא או על דבר אחר גבוה רק איך שיכנס צריך לשבת לפניו על הארץ אבל אם החולה ההוא היה ישן במיטה מותר לשבת על כיסא או דבר גבוה.

ה. מי שרוצה לבקר חולה לא יראהו, לא בתשע בבוקר ולא בשלוש בערב מאחר ובאותה שעה של הבוקר כל חולה שיש בעולם מרגיש בטוב מחוליו וכאשר יבקר אותו באותה שעה יחשוב בלבו שכבר הבריא ולא יבקש עליו רחמים מהקדוש ברוך הוא וגם כן בערב החולי מתגבר עליו ואיך יבקרו באותה שעה יתייאש ממנו ולא יבקש עליו רחמים לכן לא יבקרו רק באמצע היום.

חברת מגן דוד

עמוד 51

חברת מגן דוד

כואנא לעזאז

נרגבוכום ילא ריתו לחברה דיאלנא ליום מא בקאתש תשגל בלעניים מאסי ב"מ מן רכאיא גיר ליום בעה"ר שופנא ברכת ה' בזאף דלחברות פלבלאד מגאבלין בהאד סגל פחאלנא ובשחאל מן חאזא לאזם כוואנא בנו ישראל יכדמו עליהא בזמיע זהדהום פחאל לשון הקודש לשאן דיאלנא לעזיז די זדודנא נביאים לקדושים כיף אש נתשמאו קאוום מנאין לשאן דיאלנא מא נקדרוס נהדרו ביה פחאל מא מוקול פמגילת אסתר כל עם כלשונו ג"כ קאלו סיאדנא כי אין עם בלי שפה הנא כא נראו כוואנא משתתין ליום פי כול גנס ואחד מא יערפש לשאן די כאה. ומנדי רינא ליום קריב פדניא כולהא כואנא יבדאו יהדרו בלשון הקודש. והנא בעוה"ר פלמערב אין שם על לב ביהא כא נרגבו כואנא לעזאז באש יעמלו זמיע זהדהום ויעאונונא פהאד למצוה די כא נחבו נעמלו.
די היא ואחד סקוילא תקררי שפה עברית סגאר פנהאר ולכבאר פליל. ג"כ ואחד לישיבה די יכונו פיהא מצאחף עלא כול טבע (גמרות מדרשים מוסרים וכ"ו וגואזט בלעברית די יכונו יעטיונא לכבאראת עלא כואנא דדניא כאמלא פחאל די פארץ ישראל פאירופא ופאמיריכא).

עמוד 52
לאזם כול מא נהוא יהודי יזרי בזמיע זהדו פהאד למצוה לעזיזא באש תכון מתקימת. חנא עמלנא זמיע זהדנא קדאם ריזידאנס וש"ל קבל טליבא דיאלנא ועטאנא לאדן ביהא לאזם נזריו בזמיע זהדנא ומא נתראכאוס חס ושלום.

ויהי רצון יברך אתכם ה' בעושר וכבוד והצלחה רבה אורך ימים ושנות חיים ותזכו לעלות ולראות בנין בית מקדשינו במהרה בימינו אכי"ר.

מזכרת אהבה
ואבא היום לזכור אות לטובה ידיד נפש ורוחו ריע כאח לי הבחו"ן תפארת בחורים והדרם ס' שלמה פינטו הי"ו בר חיים נ"ע אשר טרח ויגע עמי בחברתינו הנ"ז זה יותר משלושה שנים ה' יצליח לו מזל טוב ויתן לו חיים טובים וארוכים והרווחה ועושר וכבוד.

  

עמוד 51

חברת מגן דוד

אחינו היקרים

נבקשכם אם ראיתם שחברתנו היום לא ממשיכה לעסוק בעניים לא בר מינן מעצלות אלא שהיום בלי עין הרע ראינו ברכת ה' הרבה חברות בעיר מטפלות בעניין הזה כמונו וכמה דברים חייבים אחינו בני ישראל לעסוק בהם בכל כוחם כמו לשון הקודש לשוננו החביבה של אבותינו הנביאים הקדושים איך נקרא עם כאשר את לשוננו איננו יכולים לדבר בה כאמור במגילת אסתר כל עם כלשונו גם כן אמרו רבותינו כי אין עם בלי שפה כאן אנו רואים את אחינו מפוזרים היום בכל אומה אחד אינו יודע לשון אחיו. וכאשר ראינו שהיום קרב שבעולם כולו כל אחינו יחלו לדבר בלשון הקודש. וכאן בעוונות הרבים במערב אין שם על לב לכן אנו מבקשים מאחינו היקרים שיעשו כל מאמציהם ויעזרונו במצווה הזו שאנו רוצים לעשות.
שהיא בית ספר אחד שילמד שפה עברית צעירים ביום ומבוגרים בלילה. גם כן ישיבה אחת שיהיו בה ספרים על כל עניין (גמרות מדרשים מוסרים וכ"ו ועלונים בעברית שיתנו לנו חדשות של אחינו בעולם כולו כמו בארץ ישראל באירופה ובאמריקה).

עמוד 52
חייב כל מי שהינו יהודי לרוץ בכל כוחו למצווה חביבה זאת שתהיה מתקיימת אנו עשינו מיטב כוחנו לפני השרים ושבח לאל קיבל בקשתנו ונתן לנו רישיון לכן עלינו לרוץ בכל כוחנו ולא נתעצל חס ושלום.

ויהי רצון יברך אתכם ה' בעושר וכבוד והצלחה רבה אורך ימים ושנות חיים ותזכו לעלות ולראות בנין בית מקדשינו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.

מזכרת אהבה
ואבא היום לזכור אות לטובה ידיד נפש ורוחו ריע כאח לי הבחו"ן תפארת בחורים והדרם ס' שלמה פינטו הי"ו בר חיים נ"ע אשר טרח ויגע עמי בחברתינו הנזכרת זה יותר משלושה שנים ה' יצליח לו מזל טוב ויתן לו חיים טובים וארוכים והרווחה ועושר וכבוד.

מתרגם: יחיאל פרץ

קורא: פרופ' יוסף שטרית

הקדמה: ד"ר דוד גדג'