קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

אלחוררייא (עיתון)
מתוך העיתון אלחוררייא, 1922

אלחוררייא (עיתון)

העיתון אלחוררייא ("החירות") יצא לאור בטנג'יר בין השנים 1922-1915 על ידי שלמה בניון. בניון, מוציא לאור מאוראן שבאלג'יריה (?-1921), היגר לטנג'יר לבקשת חיים בנשימול, חבר הנהגת הקהילה היהודית בעיר, כדי שיסייע בהמשך הוצאתו לאור של העיתון Le Reveil du Maroc, לאחר מות מייסדו, עו"ד אברהם לוי כהן, ב-1888. העיתון לא האריך ימים ונסגר בשנת 1903. ביוני 1915 ייסד בניון את העיתון אלחוררייא והדפיסו בבית הדפוס הצרפתי-עברי Imprimerie Française du Maroc שהחזיק בבעלותו. העיתון התפרסם בשתי מהדורות, בצרפתית (La Liberté) ובערבית-יהודית (אלחוררייא), שנשאו אופי שונה: המהדורה הצרפתית התאפיינה בפרסום מאמרים פובליציסטיים בקשת רחבה של נושאים, פרי עטם של אינטלקטואלים יהודים מקומיים. לעומת זאת במהדורה בערבית-יהודית הופיעו מעט מאמרים ועיקרה הוקדש לדיווחים שלוקטו מהעיתונות היהודית העולמית שכללו חדשות על הקהילות היהודיות השונות במרוקו ודיונים בנושאים בוערים שהטרידו אותן. כמו כן התפרסמו בו דיווחים על חיי היהודים באירופה ובארץ ישראל וסיקור הפעילות הציונית בעולם היהודי. לאורך כל שנות קיומו סבל העיתון מקשיים כלכליים, שהחריפו עם סוף מלחמת העולם הראשונה. עם מות מייסדו ועורכו, בשנת 1921, גברו הקשיים וב-1922 פסק מלהופיע.

האזינו להקלטה – הקראה מתוך העיתון

צרפת, 1916

לפראנסיס טייחו ואחד זיפלין
וסבעא דלאירופלאנס
דלאלימאן
פזיהת טאגדיורף פ'זיהת פ'ראנסה
ואחד לאירופלאנו פ'ראנסיס קררב
לואחד טייארא דלאלימאן יסמהא
פ'וקקיר ופ'תח עליה ניראן למדפ'אע
וכ'לא פ'יה 15 לעמארא. טייארא דל
אלימאן תמיילת עלה לזנאח ליימיני.
ואחד טייארא אוכ'רא דלאלימאן
יסמהא אלבאטרוס פ'זיהת איפינאל
טאחת מדרובה.
פ'זיהת בור ואחד לאירופלאני דל-
אלימאן מתבוע מן זוז דלפ'אנסיס טאח
פ'צפ'וף לעסכר דלפ'ראנסיס ודי פ'יה
מאתו.
ואחד סכוואדרא די 7 דלאירפלאן
דלפ'ראנסיס הזמו עלה ארבעה דלא-
לימאן פ'זיהת וינייול וחדאזו זוז מנהום
ינזלו וזוז לוכ'רין קדרו יהרבו.
ראבעה אוכ'רא דלאירופלאן דל-
פ'ראנסיס פ'יהום 17 למאכינאת צייבו
66 כורא מן לכור לכבאר עלה למוא-
דאע דיפ'אין ענדהום טיאראת דלאלי-
מאן פ'י האבסין ועלה לא גאר דשמאן
די פ'יר דסלעה די בלאד מולהוז.
ואחד רבאעה אוכ'רא פ'יהא 28 אאי-
רופלאן פ'ראנסיס צייבו עאדאד דל-
בומבאת עלה לפ'אבריכאת דלעדדא
ולקרטאס דלאלימאן די פאניי סור
מוזיל והדמולהום כלשי.
מן בעד האד לקצייאת כאמלין לאי-
רופלאנוס כאמלין דלפ'ראנסיס רזעו
סאלמין וכאמלין למודעהום די מנאין
כ'רזו.
כ'באר אכ'ור כא יווררי באין ואחד
זיפלין מן למכ'יירין דלאלימאן כ'אן
מאשי לשי בלאד דלפ'ראנסיס ידרבהא
ופ'את עלה סאן מיניהולד וכיף שאפ'וה
לפ'ראנסיס עיינו עליה ומכנוה בואחד
לכורא די ואחד לאוטו מדפ'אע מן
בלאד ריויניי.
מן קוות דרבא די דרבוה תקבוה עלה
כ'ט נץ וזיפלין טאח נאייר פ'יה לחריק
פ'י בראבאנט לו רווא.
האדא הווא לבדיאן דלוזאב די כא
תוזאב פ'ראנסה לזיפלין די טארו עלה
פאריז לזמאעי לוכ'רין באקי לכמאל יזי
לקדדאם ובאקיין לאאירופלאנוס דל-
גנוס למשרוכין ולינגליז באקיין מא
בדאו ומנאין יבדאו ראנא נעלמוכום
בלכ'ציילאח די ראהום יחבבו יעמלו
פ'בלאדאת לאלימאן.

    

צרפת הפילה מעבורת ושבעה מטוסים אמריקאים. בצד טגדיורף בצד צרפת מטוס צרפתי אחד קרב למטוס גרמני אחד ששמו פוקיר ופתח עליו אש תותחים והניח בו 15 פצצות. המטוס של גרמניה נתלה על הכנף הימיני.

מטוס גרמני אחר ששמו אלבטרוס בצד איפינאל נפל מופצץ.

בצד אנגר גרמני אחד של מטוסים מלווה שני צרפתים נפל במתקפת חיילי צרפת וכל יושביו מתו.

טייסת אחת של 7 מטוסים צרפתים תקפו ארבעה גרמנים בצד ויניול והוצרכו שניים מהם לנחות והשניים האחרים יכלו לברוח.

ארבעה מטוסים צרפתים אחרים יש בהם 17 מכונות הטילו 66 כדורים מהכדורים הגדולים על התותחים במקום שיש להם מטוסים של גרמניה בהבסין ועל לא גאר של האויב של מחסן הסחורות של העיר מולהוז.

ארבעה אחרים נוספים בהם 28 מטוסים צרפתים זרקו מספר פצצות על מפעלי הנשק והתחמושת הגרמנים שנמצאים בסור מוזיל והשמידו להם הכול.

אחרי כל המקרים האלו כל המטוסים הצרפתים חזרו שלמים ומוכנים למקומם שממנו יצאו.

חדשות אחרות מראים שמעבורת אחת מהמובחרות של גרמניה הייתה הולכת לעיר צרפתית אחת להכות אותה ועברה על סאן מיניהולד וברגע שראו אותה הצרפתים קלטו אותה והכו אותה בתותח אוטומטי מהעיר ריויני.

מעוצמת המכה שהיכו אותה נקבו אותה על קו האמצע והמעבורת נפלה בוערת ויש בה שריפה ברבנט לו רווה.

זוהי תחילת התשובה שמשיבה צרפת למעבורות שטסו מעל פאריז בשבועות החולפים נשאר ההמשך יגיע בעתיד ונשארו המטוסים של העמים המשותפים ואנגליה עדיין לא התחילה וכאשר תתחיל נודיע לכם במהומה שהנם רוצים לעשות בערי גרמניה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טבק, 1916

לגאררו "אורידא" דלפאקיט לון וורדי
הומא אלמכ'יירין ורכ'אס
20 גאררו (לסאק בלא ג'רא) 25 סנטים
חאסאני ללפאקיט.
טלבוהום ענד זמיע אלחוואנת די
יבעו אדכ'אן.

    

= הסיגריות "אורידא", של הפקט צבע ורדרד, הם המשובחות ביותר וזולות.

20 סיגריות (דביקות בלא משיכה) 25 סנטים חאסאני לפקט.

השיגו אותם, אצל כל החנויות, שמוכרות סיגריות.

 

יהודי אמריקה

צנאיעייא יהוד די אמיריכה
ולעואן פאבור לכיריית
ליהוד כאמלין
תערפ'ו באין ואחד לקהילה דליהוד
מן לכבאר די כאיינין פ'דנייא כ'לאקת
פ'י אמיריכה.
כתר מן זוז דלמליון דליהוד זאו, פ'י
האד תלאתין עאם תאליין, יסכנו פ'י
אמיריכה.
תזמעו כאמלין פשי בלאדאת כבאר
די אמיריכה אשרקייא – ופ'י ניויורק
וחדהא כאינין מליון ונץ מעלה מטה –
ליהוד די אמיריכה ענדהום נפ'אע כביר
פ'י אמיריכה, ענדהום עאדאד כתאר
דלחברות עלה כל רהט, ענדהום גיר
אזט עשירים די כה יעאוונו בכלאמ-
הום וכא ימששיו ליהוד מזמועין פ'י
אמיריכה.
לכתרא דליהוד הומא מן רוסייא,
ליהוד די אמיריכה די דימא תבעו לומור
בלקלב ונייא באש ירפ'דו שאן כ'ותהום
דרוסייא. וביהא סאבאב לגיררא די
קלב מן ראץ חתא לרזלין למעישה
דלגנס דליהוד פ'רוסייה עמלת ואחד
להאראז כביר פי אמיריכה ללעואן די
כ'ותהום דרוסייה.
האד להאראז עמלוה צנאיעייא די
ענדהום פועל וקווא עצ'ימא וענדהום
לקאדארא די באש יעטיו ארראי,
והאד אציפ'א די דאזית ואחד "לקומיטי
דצנאייעייא דליהוד אמיריכאן" כ'לאק
בלמקצוד באש ימששיו לומור בלזהד
ולקווא ללכ'יר דליהוד.
פ'י שהאר סיפטאמבר לפ'איית האד
לקומיטי עמל ואחד למעמד די פ'יה
כאנו חאצ'רין 198 דלכבאר די כאנו
רייאץ' עלה 350.000 תלת מייא וכ'מסין
אלף יהודי כאמלין מן חברה אוחדה.
פ'האד לזמוע מא תכללמו גיר עלה
לחאלה דליהוד מן סאבאב לגיררא,
ובחתו וצאבו רהט די באש יעאוונו
כ'ותהום למדרארין פ'זמיע לבלאדאת.
האדא טרזים שי כלאיים מן להדרא
די תאפ'קו עליהא פ'האד לזמוע:
"לחאלה לקביחה דליהוד פ'י שי
בלאדאת דלגנוס די פ'לגיררא, ותעאד-
דו מן גיר חק, ותטריד מן ג'יר רחמא
ואלא שפ'אקא, ולקהראת מן כל רהט,
וקללת אשי בלמיזירייא די דאיירא
ביהום, מלאיין מן כ'וואנא, מעה
אולופ'את מן לעסכר דליהוד די רא-
הום יהרקו דממהום פ'צפ'וף לעסכר די
זמיע לגנוס די הומא פ'לגיררא, כא
יחדאזו מננא, חנא ליהוד אמיריכאן
ואחד לפ'עאל קויי וכ'פ'יף פ'אבור לכי-
ריית ליהוד די כאינין פ'לבלאדאת די
מא ענדהום לא חנין ואלא רחים מן
ג'יר אללאה.
האד לפ'עאל מקצודו הווא נצ'וויוו
ונעררפ'ו גנס לאמיריכאן ואורופה אמא
הייא לחאלא לחקיקייא דליהוד, ונוו-
דו פ'י כל מודאע שכוואת קויין די
יכ'רזו מן ענד זמיע לקהילות די הומא
ליום מקוומין על אצאח ונרוועו דנייא
ונקצדו סכאת די דאייר בלעדאב די כא
ידווזו גנסנא פ'דנייא.
לפ'עאל דיאלנא מן זיהא אוכרא,
מקצודו הווא, נפ'עלו בחקנא עלה
למלכ'ות די אמיריכה, ועלה כבאר
למלכ'ות דלגנס לאמיריכאני, באש
נזללבוהום ידכ'לו רוצהום פ'אבור ללחק
דליהוד ופ'לזמוע דצולוח די יכון ג'אדי
יכממל לגיררא, ויחדאזו לגנוס דדנייא
כאמלא יקבלו האד אשורוטאת די
יכונו דאכ'לין פלקוואעד דצולוח.
ליהוד יחדאזו ידהרו פ'זמיע לומור,
דכ'לאניין וברראניין ויכונו מגאדדין מעא
זמיע בני אדם ושראע די יחכם עלה
לעיבאד יחכם עליהום.
וביהא, האד לזמוע כא יעטי אידן
ללקומיטי באש יפ'עאל מעה זמיע
לקהילות לוכ'רין דליהוד די זמיע אמי-
ריכה באש יכון פ'עאל ואחד מרככב
עלה לקוואוד די ענדהום מרציין.
למעמד תפ'ק נית באש יכללפ'ו ואחד
דיפוטי סוסיאליסט מן ניויורק יסמו
מוסיו לונדון, באש יכתב פ'לזמוע
דלכונגרי די יעמלו פ'קריב פ'י אמיריכה
באש יטלב מן לגנס דריפובליך יעמלו
פרוטיסטו מן קיבאל לגנוס די כא יתעד-
דאו עלה ליהוד וכא ידחיוהום.
ותפ'אקו באש נהאר למאניפ'יסטאסיון
די הווא זמלא באש נהאר די יחבו
חתא צאנאע מא יקדר יכ'דם מודדת
ארבעה ועשרין סאעה.

  

בעלי המקצוע של אמריקה והעזרה חינם לטובת כל היהודים

תדעו, שקהילה אחת, של יהודים, מן הגדולות שיש בעולם, קמה באמריקה. יותר משני מיליונים יהודים הגיעו, בשלושים השנים החולפות, לגור באמריקה, התאספו, כולם, באיזה ערים גדולות, במזרח אמריקה, בניו יורק, לבדה, ישנם מיליון וחצי, מעלה מטה.
יהודי אמריקה, יש להם תועלת גדולה באמריקה, יש להם מספר גדול של חברות, מכל סוג. יש להם רק את טובי העשירים, שעוזרים להם, בדבריהם, ומוליכים את כל היהודים, יחד, באמריקה.

רוב היהודים הם מרוסיה, יהודי אמריקה, שתמיד הלכו אחרי החוקים, בלב ובתמימות, כדי לדאוג לאחיהם שברוסיה. ועל כן, בעקבות המלחמה, שהפכה, מהראש ועד הרגליים את המחיה של האומה היהודית ברוסיה, נעשה רעש גדול באמריקה, לעזור, לאחותם, רוסיה.
את הרעש הזה, עשו בעלי המקצועות, שיש להם, השפעה וכוח גדולים, ויש להם יכולת לחוות דעתם, והקיץ החולף, נולד ארגון של בעלי המקצועות היהודים של אמריקה, במטרה להוליך את העניינים במאמץ ובכוח, לטובת היהודים.

בחודש ספטמבר, החולף, הארגון הזה עשה מעמד אחד שהיו נוכחים בו 198 של גדולים, שהיו ראשים על 350.000, שלוש מאות וחמישים אלף יהודים, כולם מחברה אחת.

באסיפה זו לא דיברו אלא על מצב היהודים, בעקבות המלחמה, ובדקו ומצאו אופן, כדי לעזור לאחיהם, המפוזרים בכל הארצות.

זהו התרגום של איזה דברים, מהדברים שהוסכם עליהם, באסיפה הזו: "המצב הגרוע של היהודים, באיזה ערים מהמדינות שבמלחמה, והדיכוי, הלא מוצדק, וההתנכלות, מבלי רחמים או הצלה, והשנאה, מכל סוג, ובפרט, בקמצנות הסובבת אותם, מיליונים מאחינו, יחד עם אלפים מהחיילים היהודים, שנותנים את דמם, בהגנה, על החיילים של כל האומות שבמלחמה, מצריכים, אותנו, יהודי אמריקה, פעולה אחת, חזקה וקלה, בחינם, לטובת היהודים הנמצאים בערים, שאין בהם, לא רחמן ולא רחום, זולתי האל.

פעולה זו, מטרתה, היא, להתייעץ ונדע את העם האמריקאי והאירופאי, מה הוא המצב הנכון של היהודים, ונשלח, לכל מקום, תלונות חזקות, שתצאנה מכל הקהילות, שהן, כיום, מודעים לצדק, ונעורר את לעולם, ונגיש תלונות, על הסובב בדיכוי שעובר על אומתנו בעולם.

הפעולה שלנו, מצד אחר, מטרתה היא, שנפעל למען צדקנו, ממלכותה של אמריקה, ומגדולי המלכות של העם האמריקאי, כדי לאלץ אותם להכניס ראשם, חינם, למען הצדק של היהודים, ובהסכמי השלום, שעומדים לסיים את המלחמה, ואומות העולם, כולו, תהיינה צריכות, לקבל את התנאים, שיכנסו בהסכמי השלום.

היהודים, צריכים להיות חלק בכל ההחלטות, פנימיות וחיצוניות, ויהיו שווים לכללות האנשים, והחוק שישלוט על העולם, ישלוט עליהם.
ולכן, האסיפה הזאת, נותנת רשות לארגון, לפעול עם כלל הקהילות האחרות, של יהודי אמריקה כולה, שתהיה פעולה אחת, מושת על הפקודים, שעליהם פוקדים.

המעמד החליט, גם, לשלוח עובד סוציאלי, מניו יורק, ששמו מסיו לונדון, שיכתוב באסיפת הקונגרס, שיקיימו בקרוב באמריקה, כדי לבקש מהעם ברפובליקה, לעשות אולטימטום, מפני העמים שמדכאות את היהודים ומגרשים אותם.

והסכימו שביום העצמאות, שהוא חובה, שביום שירצו, שום בעל מלאכה לא יוכל לעבוד, במשך עשרים וארבע שעות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניו יורק
(אמיריכה)
כתבלנא חביבנא סי' אשר הלוי
23 אינירו 1916:
ואחד לגאזיטה כה תקול די להזזא-
לאת וליתאמא די עמלו אדעווא עלה
לקומפאנייא דלבאפור "טיטאניך" די
כאן ג'רק פ'י 16 אבריל 1912 נקטאע
שראע עליה אותלזזמת לכומפאנייא
תדפ'אע 680.000 $ דדעירא.
***
ראנא כוננא כ'בברנאכום קבל בזמיע
די זמעו לקומיטי דליהוד די ניויורק
וזמיע אמיריכה וסיפ'דוה לכל מודאע
ליהוד די פ'לגיררא, וליתאמא ולהז-
זאלאת לאכן כה יקבדו טלגראפ'את
או כ'באראת די ליהוד בצער או האד
לגיררא טאיילא וטוילא בעה"ר תאפ'קו
ועמלו ואחד זמעייא פ'יהא חצ'רו נאס
עשרים ותפ'קו יזמעו 5.000.000 $ כ'מסא
דלמליון דריאל לכ'וואנא ליהוד.
פ'י אוול זמעייא נדבה דרכת 700.000 $
סבע מיאת אלף ריאל: עטאו פ'יהא 4
דנאס 100.000 $ כל ואחד או 300.000 $
תלת מיאת אלף ריאל מול 50 $ או
30.000 או 20.000 $.
4 דנאס 100.000 $ די עטאו 100.000 $ לכל
ואחד.
הנדיב העשיר סי' יעקב ח' סוף
100.000 $.
הנדיב העשיר סי' נתן סטראווס
100.000 $.
ואחד עשיר מן פ'ילאדילפ'ייא
100.000 $.
ואחד עשיר מן תיכאגו 100.000 $.
זאמיע 400.000 $.
וראהום כא יזמעו ויקבדו דראהים
מן כול בלאד אודי כא ידפ'עשי כא יכ'רז
יסמו ויסם בלאדו וקדדאש דפ'ע פ'לגא-
זיטה דליהוד ודנסארא כולשי עלה
טריקו.
***
ואחד נהאר עמלו סנידקאת סג'אר
וכתבו פ'וק מנהום "צדקה למלחמה"
וציפ'דו בנאת אולאד ידורו יקבטו ג'יר
סינטימו לכול ואחד (סינטאבו) כה
ידורו פ'זנאייק או פדיור או פ'לחואנת
מן 7 דצבאח חתא 11 דלליל.
זמעו 200.000 $ מיאתאיין אלף ריאל
ג'יר בסינטימו לכל ואחד ג'יר פ'ניויורק
או ברוקלין פ'נהאר ואחד.
***
ואחד לגאזיטה כה תקול די פ'י 27
אינירו מאזי להינא לניויורק לפריזידאן
ווילסון באש יוקף באש יזמע דראהים
ליהוד די פ'לגיררה לאלמנות וליתומים
די כא ימותו בזזוע.
נאס כא יחסמו מננו בזזאף קהילות
או חברות או בעלי בתים, אופ'אברי-
כאת וכול ואחד לבאראח דשבת פ'רשת
יתרו כול מא נהייא צלא עמלו בהאד
שי וכל בית הכנסת עמלו דרשות או
מוסר עלה כ'וואננא ליהוד למג'בונין
למסכאן די פ'לגיררא.
כל נהאר כא נעאיינו חביבנא שלמה
ן' חייון דיריכטור ד"לחוררייא יעלמנא
בכ'ואננא ליהוד לעשרים די ענדהום
ברכת ה' יקולנא פ'לאן ציפ'ד טאנטו
דדראהים לכ'וואנא ספ'רדים די פ'ירו-
שלים תוב"ב כ'אדא די כל מא כא ימשי
מן ניויורק לירושלים כולשי לאשכנזים
או כ'וואנא ליהוד ספ'רדים רח"ל. כא
ימותו בזוע די אחר עמל וטורח נזמאעו
הינא סי נאס ספ'רדים ומשאו לקומיטי
וציפ'דולהום 5.000 $ ולאשכנזים כל
נהאר כא ימשילהום עאדאד.
נטלבו לשי"ת יעמל פ'קלבהום רחמה
עלה כ'ואנהום.
כ"ד אש מבית לוי הי"ו.
שמעו אלינו וישמע ה' לכם אכי"ר.

  

ניו יורק
(אמריקה)
כתב לנו אהובינו סיניור אשר הלוי 23 ינואר 1916: עיתון אחד אומר כי האלמנות והיתומים שהגישו תביעה נגד חברת האניות טיטניק שטבעה ב-16 אפריל 1912 נפסק הדין נגדה והתחייבה החברה לשלם 680.000 $ פיצויים.
כבר הודענו לכם לפני כן באסיפה שאסף הארגון של היהודים של ניו יורק וכל אמריקה ושלחו אותה לכל מקומות היהודים שבמלחמה, והיתומים והאלמנות אבל הם מקבלים טלגרפים וחדשות שהיהודים בצער והמלחמה הזאת נמשכת וארוכה בעוונותינו הרבים הסכימו ועשו מגבית בה היו נוכחים אנשים עשירים וסיכמו לאסוף 5.000.000 $ חמשה מיליון ריאל לאחינו היהודים.
בתחילת המגבית הנדבה הגיעה ל-700.000 $ שבע מאות אלף ריאל: נתנו בה 4 אנשים 100.000 $ כל אחד ו-300.000 $ שלוש מאות אלף ריאל בעל ה-50 $ ו-30.000 ו-20.000 $.
4 אנשים 100.000 $ שנתנו 100.000 $ לכל אחד.
הנדיב העשיר סיניור יעקב ח' שטראוס 100.000 $.
עשיר אחד מפילדלפיה 100.000 $.
עשיר אחד משיקגו 100.000 $.
סך הכול 400.000 $.
והרי הם אוספים ולוקחים כספים מכל עיר ומי שתורם יוצא שמו ושם עירו וסכום התרומה בעיתון היהודי והנוצרי כל דבר על פי דרכו.
יום אחד עשו קופות קטנות וכתבו עליהם "צדקה למלחמה" ושלחו בנות ובנים להסתובב להסביר פנים לכל אחד מסתובבים בבתים ובחנויות מ-7 בבוקר עד 11 בלילה.
אספו 200.000 $ מאתיים אלף ריאל רק בהסבר פנים לכל אחד רק בניו יורק וברוקלין ביום אחד.
עיתון אחד אומר שב-27 ינואר יגיע לכאן לניו יורק הנשיא ווילסון כדי לעמוד ולאסוף כספים ליהודים שבמלחמה לאלמנות וליתומים שמתים ברעב.
אנשים מתביישים ממנו מאוד קהילות וחברות ובעלי בתים, ופירמות וכל אחד אתמול בשבת פרשת יתרו כל בית כנסת שיהיה עשה דרשות ומוסר על אחינו היהודים האומללים המסכנים שבמלחמה.
כל יום אנו רואים את אהובינו שלמה ן' חיון דירקטור של לחורייה" מודיענו באחינו היהודים שיש להם ברכת השם אומר לנו פלוני שלח כך כסף לאחינו הספרדים שבירושלים תוב"ב פסק שכל מה שעובר מניו יורק לירושלים לאשכנזים ואחינו היהודים הספרדים רחמנא ליצלן, מתים ברעב והלכו לארגון ושלחו להם 5.000 $ והאשכנזים כל יום מוליך להם מספר.
נבקש להשם יתברך ישים בלבם רחמים על אחיהם.
כה דברי אש מבית לוי השם ישמרהו ויצילהו.
שמעו אלינו וישמע ה' לכם אמן כן יהי רצון.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מתרגם: יחיאל פרץ

קורא: פרופ' יוסף שטרית

הקדמה: ד"ר דוד גדג'