קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

פרץ סמולנסקין
פרץ סמולנסקין. אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית

פרץ סמולנסקין

פרץ סמולנסקין (1885-1842) היה איש תנועת ההשכלה, עורך, סופר ופובליציסט עברי, מהוגי הציונות ומאבות הלאומיות העברית בעת החדשה. בשנותיו האחרונות היה מראשי "חיבת ציון". סמולנסקין נולד ברוסיה הלבנה, בילדותו למד בחדר והמשיך כתלמיד ישיבה. בנערותו התוודע לספרות ההשכלה, וקרא את כתביהם של אברהם מאפו ויהודה לייב גורדון (יל"ג) ששימשו לו השראה. ב-1862 עבר לאודסה, בה הושפע מהאווירה הקלאסית, הרחיב את השכלתו והחל את דרכו בכתיבה ספרותית ופובליציסטית.

המהפך בתפיסתו הלאומית התעורר לאחר שהגיע למערב אירופה ב-1867. חלחלה בו ההכרה שרבים מהמשכילים היהודים מתרחקים מזהותם היהודית, ועלה בו החשש שההתבוללות מאיימת על המשך קיום הלאום היהודי. הוא השתקע בווינה ומונה למנהל מחלקת העברית בבית דפוס.

ייסוד "השחר"

ב-1868 ייסד סמולנסקין בווינה את הירחון העברי "השחר". הוא היה העורך, הכותב המרכזי והרוח החיה של הביטאון, בו פורסמו תכנים מכוננים שקראו להתעוררות לאומית והחייאת השפה העברית. "השחר" נחשב לבמה הספרותית המרכזית של יהודי אירופה, וכתבו בו סופרים עבריים בולטים בהם אליעזר בן יהודה, משה לייב לילינבלום ויל"ג.

סמולנסקין כתב בירחון מאמרים פובליציסטיים לצד רומנים בהמשכים, ובכתביו ביקר הן את היהודים השמרנים האדוקים, והן את המשכילים שהתכחשו לזהותם היהודית. ביקורתו החריפה עוררה התנגדות עזה בקרב שתי הקבוצות הללו, אך צעירים יהודים רבים העריצו את רעיונותיו הלאומיים.

בעקבות פרעות "סופת בנגב" שפרצו ברוסיה ב-1881, האיץ סמולנסקין את פעילותו הלאומית, קרא במאמריו לעלייה לארץ ישראל ונרתם לפעילות מעשית לעידוד העלייה. הוא הצטרף לפעילות ארגוני "חובבי ציון" שהתאגדו ב-1884 לתנועת "חיבת ציון", והיה לאחד ממנהיגיה.

למרות מחלת השחפת שממנה סבל, המשיך סמולנסקין בפעילותו הציונית הנמרצת, התכתב ונפגש עם אישים וארגונים בכל העולם. ב-1885 נפטר סמולנסקין בעיר מראנו באיטליה, שם נקבר בהלוויה מצומצמת. ב-1952 הועלה ארונו לקבורה בירושלים.

לאונורה, אלמנתו של סמולנסקין, העבירה את ארכיונו האישי לספרייה הלאומית. הארכיון מכיל מכתבים רבים שכתב סמולנסקין ושקיבל מסופרים ומאישים ברחבי העולם, כתבי יד שלו וכן כאלה שנשלחו אליו בציפייה לפרסמם ב"השחר". כמו כן מכיל הארכיון תעודות ומסמכים אישיים, תכתובות משפחתיות ומסחריות, הספדים שנכתבו עליו ודברי דפוס שהיו ברשותו. בנוסף לכך, אפשר לעיין באמצעות אתר הספרייה בספריו ומאמריו של סמולנסקין.