קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

משה לייב ליליינבלום
משה לייב ליליינבלום. מתוך אוסף אברהם שבדרון, הספרייה הלאומית

משה לייב ליליינבלום

משה לייב ליליינבלום (1910-1843) היה איש ההשכלה, סופר והוגה ציוני, ממנהיגי "חובבי ציון" ברוסיה. לאורך השנים חלו תמורות בהשקפת עולמו, עד שנשבה בחזון הציוני ולחם למימושו ככל יכולתו. למרות המהפכים האידיאולוגיים, ליליינבלום התאפיין תמיד בגישה מעשית וארצית ובדאגה לאדם הפשוט. מרבית שנותיו התפרנס מכתיבה והוראה והתמודד עם קשיי פרנסה, עד שב-1885 מונה למזכיר החברה קדישא באודסה וכיהן בתפקיד במשך כ-25 שנה.

ליליינבלום נולד בעיירה קיידאן שבאימפריה הרוסית למשפחה יהודית דתית וקיבל חינוך תורני. כשהיה בן 15 נישא ועבר להתגורר בבית הורי רעייתו בעיירה ווילקומיר, בה פתח ישיבה לנערים אך גם החל להתוודע לרעיונות ההשכלה.

בשנותיו הראשונות ככותב פעל להחייאת התלמוד בניסיון לחבבו על צעירים, וכתביו התמקדו בקריאה להתאים את ההלכה היהודית לחיים הגשמיים ולהקל בחומרות שנוספו במשך השנים. בשל גישה זו נקלע לעימותים קשים עם רבנים. מנגד, הטיף גם למשכילים יהודים בדרישה שישמרו על אמונתם.

המעבר לאודסה והמהפך הציוני

לאחר שגבר בו התסכול מחייו האישיים ומחוסר היכולת להתפתח בעירו, עבר ליליינבלום לאודסה. הוא ציפה להרחיב את השכלתו ולהתפתח בעיר הגדולה והמתקדמת, אולם גם באודסה הוא התקשה להשתלב והתאכזב מאוד מאווירת ההפקרות וההתבוללות. בהדרגה נטש את מאמציו להכניס רוח חדשה בהלכה ובתלמוד, ואף החל להתרחק מהדת והתמקד ברעיונות חברתיים וכלכליים לפתרון בעיית העם היהודי.

האידיאולוגיה הציונית נטמעה בליליינבלום בעקבות פרעות "סופות בנגב". הזעזוע מעוצמת האנטישמיות וההכרה שזרותם של היהודים במדינותיהם היא מקור הרע - הניעו אותו להצטרף ב-1881 לתנועת חובבי ציון ברוסיה והוא נעשה לאחד מראשיה. את תורתו הציונית הפיץ באמצעות כתביו, לצד פעילות מעשית לקידום יישוב ארץ ישראל. במסגרת פעילותו מונה ליליינבלום למזכיר "חברת תמיכת יהודים עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה וארץ ישראל", וכיהן בתפקיד עד פטירתו ב-1910.

בספרייה הלאומית נאספו פריטים ארכיוניים רבים המתעדים את חייו המרתקים של ליליינבלום. דרך אתר הספרייה אפשר לעיין בכתביו המבטאים את השקפותיו, תחושותיו ופעילותו בתקופות חייו השונות. נוסף לכך, אפשר לקרוא עשרות מכתבים שכתב וכן מונוגרפיה, מאמרים, קטעי עיתונות והספדים שנכתבו עליו. בספרייה שמורות גם תמונות, גלויות וכרזות המנציחות את זכרו ומעידות על דרכי ההנצחה שלו.