אחד העם
אחד העם עם רעייתו רבקה גינצברג. אוסף אברהם שבדרון, הספרייה הלאומית

אחד העם

אשר צבי גינצברג (1927-1856), שנודע בכינוי אחד העם, היה סופר ואיש רוח משפיע ונמנה עם ראשי הוגי הציונות. הוא נחשב לאבי זרם הציונות הרוחנית ודגל בחיזוק חיי התרבות והרוח של העם היהודי.

אחד העם נולד באוקראינה למשפחה חסידית. בבגרותו התרחק מהדת ולמד לבדו ובמסגרות שונות תחומים מגוונים ובהם מתמטיקה, דקדוק עברי, ספרות, מדע, פילוסופיה ושפות שונות. מ-1884 הצטרף לכינוסי תנועת "חיבת ציון". ב-1896 ייסד את הירחון העברי "השילוח" והיה עורכו הראשי.

בשנת 1889 פרסם אחד העם בכתב העת "המליץ" את מאמרו הנוקב והחשוב, "לא זה הדרך!", שבו התנגד בחריפות לדרכה של חיבת ציון. לדעתו, התנועה מיהרה מדי לעודד את יהודי העולם לעלות לארץ, ולא אפשרה לרעיון הבוסרי של יישוב הארץ להתפתח בטבעיות בלב האנשים וביישוב עצמו. בעקבות זאת, הסביר, תנאי החיים ביישוב קשים מאוד והוא אינו מסוגל לקלוט המוני עולים.

במקום זאת, קרא אחד העם לטפח בארץ מרכז רוחני-יהודי איכותי, שיפעל להתחדשות תרבותית ומוסרית ולחיזוק הרגש הלאומי בקרב יהודי העולם, עד שבבוא היום תוכל לקום בארץ מדינה יהודית. אחד העם ראה ביהדות זהות לאומית-תרבותית עם זיקה למסורת. בפרסום המאמר ייסד את זרם הציונות הרוחנית, והגדיר את הזהות היהודית-לאומית כחילונית. על המאמר חתם לראשונה בשם העט אחד העם, שביטא את תחושתו שהוא מייצג אדם יהודי פשוט המוטרד מגורל עמו.

בשנים הבאות פעל אחד העם למימוש משנתו – בין היתר הוא סייע לייסוד הטכניון, קידם הקמת בתי ספר עבריים ותרם להנחלת השפה העברית. בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת עלה לארץ והתגורר בתל אביב ברחוב שנקרא על שמו, עוד בחייו. אחד העם נפטר משחפת בגיל 70.

בספרייה הלאומית שמור ארכיונו האישי של אחד העם, וכן נאספו בה פריטים רבים המתעדים את חייו, הגותו ופועלו. שפע הפריטים התקבלו ממגוון מקורות וארכיונים ברחבי העולם, וכוללים בין היתר פרסומים של כתביו; קובץ מיוחד ובו אגרות שכתב לפעילים ציוניים ולסופרים; דוחות שחיבר בעקבות ביקוריו בארץ; כרזות שפורסמו; תמונות מתחנות שונות בחייו; וספרים ומאמרים שנכתבו על אודותיו. רבים מהפריטים הללו נגישים באופן דיגיטלי.