כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
מדינת ישראל קמה במאי 1948 בתוך סערת הקרבות של מלחמת העצמאות. חלק ממוסדות היישוב הפכו למוסדות המדינה הצעירה, אך לא מעט מן המסגרות התגבשו בשנים הראשונות לקיומה. למפלגת השלטון של דוד בן-גוריון הייתה גישה סוציאליסטית בעיקרה, ומתוך גישה זאת היא פנתה לטפל במצבה של המדינה שמצאה את עצמה קולטת עלייה בהיקפים אדירים. כבר בימיה הראשונים של המדינה פעלו כוחות אידיאולוגיים שונים. בימי הבריטים נהגה בארץ-ישראל כלכלה חופשית למדי, שלא נעלמה עם הקמת המדינה וכך, לצד הסוציאליזם, שדגל בתכנון מרכזי ובחלוקת משאבים שוויונית ככל האפשר, הייתה אחיזה עמוקה לכלכלת השוק.
בדור הראשון להקמת המדינה דובר רבות על הצורך להגיע לעצמאות כלכלית, והגישה הייתה שעל המדינה להצליח לספק את כל צרכי תושביה בכוחות עצמה. גישה זאת תאמה אידיאולוגיה של תיעוש רחב-היקף ביוזמת הממשלה, שבאמצעות יוזמתה יכלה גם להשפיע על פיתוח חבלי הארץ שהיא יישבה בעולים. עם הזמן, עם עליית רמת החיים והציפיות של הפרט, עם השתלבותה של ישראל בכלכלת העולם ועל רקע משברים כלכליים בשנות קיומה של המדינה, היו שתי הגישות הללו מוקד למחלוקת ולמאבק פוליטי וציבורי.
עד כמה על הממשלה להיות מעורבת בניהול הכלכלה? באיזו רמה עליה להתערב? עד כמה יכולה ישראל להרשות לעצמה כלכלה חופשית, על רקע צרכי הביטחון ונוכח המצב המדיני המורכב שלה? שאלות אלו מלוות את מדינת ישראל ואת מערכות הבחירות שמתקיימות בה מראשית המדינה ועד ימינו.
