כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
כמה נהוג היה לשלם לשוחטים, דיינים ומוהלים בראשית העת החדשה? האם היו גירושים בין בני זוג במאות הקודמות ואיך נהוג היה לשלם אז מזונות? ומתי יהודים החלו לצאת מגבולות הקהילה ולהתגורר בשכנות לנוצרים בערים הגדולות? תשובות לשאלות אלו ואחרות ניתן למצוא בפנקסי הקהילות שנכתבו כמעט בכל רחבי אירופה. למעשה, מאז המאה השש-עשרה נהגו קהילות היהודים באירופה לתעד את פעילותן החברתית והכלכלית בספרי מרשם שכונו בעברית וביידיש – פנקס. דפי הפנקסים האלו מכילים חומר רב-ערך אודות ארגון הקהילות, קשריהן עם הסביבה הלא-יהודית והאופנים בהם ניהלה החברה היהודית את חייה הדתיים, התרבותיים, החברתיים והכלכליים.
פנקסים ששרדו מן המאות הקודמות שמורים היום באוספים שונים ברחבי העולם, אולם בספרייה הלאומית של ישראל ובארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי בירושלים נמצא אוסף הפנקסים הגדול בעולם. כעת, משיקה הספרייה הלאומית מאגר חדש אליו יאוגדו כל אותם פנקסי קהילות וספרי המרשם הקהילתיים ששרדו בעולם, תוך שיתוף פעולה אקדמי בינלאומי עם מוסדות מחקר מרכזים ומובילים בעולם. מטרת המיזם הגדול והחשוב הזה היא גם להעמיד את אותם מאות פנקסים לרשות חוקרים וגם לאפשר לציבור הרחב גישה לאוצר בלום של מידע היסטורי.
בשלב הראשון יונגשו באתר פנקסים ששימשו קהילות וועדים על-קהילתיים בעת החדשה המוקדמת (1800-1500 בערך) - תקופה זו נחשבת כ״תור הזהב״ של השלטון העצמי היהודי באירופה.
כך למשל, הפנקסים דנים בכללים ובחוקים המסדירים את חיי הקהילה והעונשים הצפויים למי שמפר את אותם כללים וכן בזכויות ובחובות של חברי הקהילה ודרך בחירתם של מנהיגים וממלאי תפקידים. הפנקסים גם מתעדים סכסוכים פנימיים בתוך הקהילה, בין אליטות ליהודים פשוטים ובין ובתוך קבוצות האליטה, וגם את היחסים בין הקהילה היהודית לבין השלטונות הלא יהודיים המקומיים. כך למשל, ניתן לגלות בפנקס של יהדות פראג את ניסיונות מנהיגי הקהילה להסדיר את בתי הקפה היהודיים שהיו פתוחים בשבת בעיר. בפנקס אחר מתגלים הניסיונות הנואשים של מנהיגי קהילת הלברשטט שבגרמניה להשיג אתרוגים לסוכות ברגע האחרון לפני חג הסוכות. סיפור משעשע אחר נמצא בפנקס קהילת זולץ שבפולין, שבה הקדישו פרנסי העיר מחשבה רבה כיצד ניתן להגביל את משחקי הקלפים בקהילה...