הוענק לו עיטור העוז

"לחימתה של חטיבת גולני בקרב הראשון על החרמון, בניסיון לכיבושו מחדש של המוצב מידי הסורים, החלה ביום ה־8 אוקטובר 1973. בקרב זה נהרגו עשרים וחמישה לוחמים ונפצעו חמישים ושבעה. פקודת הנסיגה של מח״ט גולני דאז קטעה את הקרב העקוב מדם, בשלב בו היו הכוחות רק מרחק קטן מהשלמת המשימה. ארבעה לוחמים נותרו להילחם לבדם על ההר, מאחר ופקודת הנסיגה לא הגיעה אליהם, והוכרזו נעדרים. סרן אפרים (אפי) שניאור ז״ל, היה הקצין שהוביל את הכוח הקדמי של החטיבה בלחימה ואשר נותר, יחד עם שלושה לוחמים נוספים, להילחם לבד, עת שאר הכוח נסוג. על לחימתו בקרב זה, עוטר סרן שניאור ז״ל בעיטור העוז.סיפור הקרב כולו מתואר בספר והוא מתמקד בסיפור הקרב האישי של אפי. הספר מבוסס על ראיונות עם חברים, לוחמים, מפקדים ובני משפחה.הספר נערך, בין היתר, במטרה להציג זווית אחרת, מפוקחת ובוגרת הבוחנת בעין ביקורתית את סיפור הקרב הרשמי – אשר הפך לאתוס לאומי, תוך שחושף ומאמת את שלל גרסאות הקרב האישיות של המרואיינים, אל מול הגרסה הנרטיבית הרשמית של הצבא. כבר על כריכת הספר מופיע צילום בשחור־לבן של עיטור העוז המקורי, כאשר על־גבי הצילום מופיעות הערות עריכה באדום בכתב־ידו של אחיו הצעיר של אפי – יאיר, שמגיב, מתקן ומבקר את הנוסח המקורי של העיטור. ההערות הטעונות ממשיכות באופן מצמרר גם על־גבי הכריכה האחורית של הספר ויש בהן כדי להוסיף מימד אישי רגשי חם וקרוב, העומד לעיתים בסתירה לכיתוב הלקוני, המנותק והרשמי – כפי שיצא תחת ידו של צה"ל.״הוענק לו עיטור העוז״, הוא שמו של הספר אותו יצר גל שניאור, אפרים (אפי) שניאור ז״ל הוא דודו – אחיו של אביו – יאיר. גל בחר להקדיש את יצירתו באהבה אינסופית לסבו ולסבתו – הוריו של אפי." -- תקציר מאת המו"ל. ; "The fighting which Golani Brigade led in the first battle on Mount Hermon, an attempt to reconquer the Israeli base from the Syrians, began on October 8, 1973. In this battle, twenty-five fighters fell and fifty-seven wounded. The retreating order of the Golani Brigade’s Commander interrupted the bloody battle, at a time when the forces were within reach from completing the mission. Four soldiers were left to fight alone on the mountain, as the withdrawal order did not reach them, and were declared missing.The late Captain Efrayim (Effi) Shneor was the officer who led the brigade’s front force in the fighting and who was left, along with three other fighters, to fight alone, while the rest of the force withdrew. For his part in this battle, the late Captain Shneor was awarded the Medal of Courage.The entire battle story is described in the book and it focuses on Effi’s personal battle story. The book is based on interviews with friends, warriors, commanders and family members.The book is edited, among other things, in order to present a different, supervised and mature angle that critically examines the official battle story — which has become a national ethos, while revealing and validating the variety of personal battle versions of the interviewees, versus the official narrative version of the army.On the book cover is a black-and-white copy of the original Medal of Courage, with edited notes in red in the handwriting of Efif’s younger brother — Yair, who responds, corrects and criticizes the original version of the certificate. The argued notes continue chillingly even on the book’s back cover and add a personal, warm and emotional dimension, which sometimes contradicts the laconic, detached and official formulation — as it came out under the IDF’s hand.‘He was Awarded the Medal of Courage’, is the name of the book created by Gal Shneor, the late Efrayim (Effi) Shneor is his uncle — his father’s brother — Yair. Gal chose to dedicate his work with endless love to his grandparents — Effi’s parents." -- Summary provider by publisher.