לבד בדרכים

"בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, בסתיו 1942, ריכזו הנאצים את יהודי העיירה הקטנה רדוימין שבפולין בכיכר שליד תחנת הרכבת. הנער יעקב רוזנפלד ניתק את ידו מידה של אימו וברח אל מחוץ לגטו. כשהוא מתחזה לנער נוצרי, נדד לבדו חודשים רבים בקור מקפיא עצמות מכפר של גויים לכפר של גויים והצליח להציל את עצמו. הספר מגולל סיפור שלא סופר מעולם, סיפורו של יעקב רוזן, הנער שלא נכנע לגורלו והמשיך ללכת הלאה. זהו סיפור מרתק על צעיר, שלאחר שעבר את מוראות השואה הצליח לגבור על הקשיים ולעלות לארץ ישראל. והו סיפורו של דור שלם של עולים צעירים, שעלו אחרי המלחמה ארצה ואיש לא הקשיב לסיפורם. הם התנדבו ולחמו במלחמת העצמאות ורבים מהם נפלו בקרב כחיילים אלמונים ללא שם. ; במו ידיו הכשיר עצמו יעקוב רוזן למקצוע הרצפות, ובגיל צעיר למדי הפך לקבלן בניין מצליח. היום, לאחר שנים רבות בהן בנה בתים בכל רחבי הארץ, הוא ממשיך לעבוד ומקדיש את מרצו והונו לתרומות למען הציבור, בבניית בתי תרבות וחינוך ובחלוקת מלגות לתלמידים וסטודנטים. הנער היהודי חסר הכול, שנמלט על נפשו בתקופת השואה, הפך בכוחות עצמו לאיש חזון ועשייה, ועוד ידו נטויה"--מן המעטפת האחורית.