ארץ חלולה

"כפי שמראה החוקר והאדריכל איל וייצמן בספר פורץ-דרך זה, כדי להבין לעומקו, את המרחב החדש שיצרה ישראל בשטחים הכבושים, אין די בייצוגים הדו-ממדיים הרגילים. הארכיטקטורה של מפעל הכיבש, השליטה וההתיישבות האדיר שכוננה ישראל בשטחים הכבשים היא תלת-ממדית, מרובדת, גמישה ומגוונת. על אף חזותה הכאוטית, היא מתוכננת להפליא. היא צומחת מבטן האדמה, שם היא יונקת ממאגרי המים התת-קרקעיים, תרה אחר ממצאים ארכיאולוגיים וחופרת מנהרות ; היא מעצבת מחדש את פני הקרקע, הורסת ובונה, נתלית בחוקי הקרקע העות'מאניים, מנצלת את הטופוגרפיה הטבעית, משנה אותם בהתאם לצרכיה ואף מייצרת טווגרפיה מלאכותית חדשה באמצעות מערכת מסועפת של מחסומים, מכשולים וחומות. כבישים עוקפים, גשרים ומנהרות; אך טבעי הוא שבארץ רב-מפלסית (אך חד סטרית) זו נכבשו גם המרחב האלקטרו-מגנטי המרשת את פני הקרקע באנטנות (שבמהירה עתידות להפוך למאחזים) והמרחב האווירי והחללי השוקק כלי טיס בלתי-מאוישים, מסוקים, מטוסים ולווינים שמקיימים שגרה מתמדת של שליטה, מעקב ותקיפה. ; ארץ חלולה - עוקב אחר התפתחותם של הרעיונות הארכיטקטוניים שסייעו להביא את הכיבוש הישראלי, כדברי קצין ישראלי בכיר, 'לרמה של אמנות': כיצד חוק עזר עירוני שנקבע על ידי מושלה הצבאי הראשון של ירושלים מטעם המנדט, רונלד סטורס, אפשר לישראל להפוך את אבן הגיר לדבק הקדוש שיחאה את קרעי ירושלים המאוחדת ; כיצד חילוקי הדעות האסטרטגיים בין הגנרלים על אופני ההיערכות הצבאית מול הצבא המצרי בתעלת סואץ השפיעו על עיצוב מדיניות ההתישבות בגדה המערבית ; כיצד עשה הצבא שימוש בתיאוריות פוסט-מודרניות רדיקליות כדי לרענן את תורת הלחימה שלו ; ובעיקר כיצד בתוך חמישים שנה, הפך מפעל הכיבוש הישראלי, לצורה יעילה ומתוחכמת של אפרטהייד אנכי. ארץ חלולה ראה אור לראשונה בשנת 2007 ... המהדורה העברית של הספר כוללת אחרית דבר מ-2017 הבוחנת את התפתחות מפעל הכיבוש בעשור שחלף מאז התפרסם לראשונה, שבמהלכו הוכפלה כמעט אוכלוסיית המתיישבים בשטחים הכבושים." -- דש הקדמי.