הסיפור שלה

"במחקר המגדרי נתפסת ההיסטוריה ההגמונית כ-His-story, הסיפור שלו, וכדי להשלימה ולתקנה יש להביא גם את Her-story - הסיפור שלה. מטרת התערוכה לתקן את הסיפור של האמניות המוצגות ולהחזירן לשיח אודות האמנות הישראלית, כי בלעדיהן הסיפור של האמנות הישראלית אינו שלם. בכל פעם שנשאלת השאלה מדוע מתעלמים ספרי תולדות האמנות הישראלית מחלק גדול של האמניות, התשובה המקובלת היא שהיו מעט נשים-אמניות וכנראה שהן לא היו מספיק חשובות או מספיק טובות. לכך ניתן להשיב: ראשית, כן היו הרבה אמניות, כפי שהוכח במחקר שתוצאותיו התפרסמו בספר "נשים יוצרות בישראל 1970-1920" ; שנית, רבות מהן היו ידועות ומוכרות בזמנן והציגו בתערוכות קבוצתיות חשובות, וכמה מהן הציגו גם בחו"ל ואף זכו בפרסים חשובים בארץ ובחו"ל. האם אין זו עדות מספקת לאיכות יצירתן? ולמרות זאת הן נשכחו או הושכחו, מי יותר ומי פחות, בגלל הדרה חברתית ומגדרית, מודעת או לא מודעת, שבגללה נתפסה אמנות של נשים כטובה פחות. ; מתוך קבוצת האמניות שיצאות בין 1930-197- בחרנו ב-10 אמניות שמייצגות תפיסות אמנותיות שונות, 6 ציירות ו-4 פסלות (כל אחת במדיום פיסולי אחר). אנו מקוות שתערוכה זו תהווה סנונית ראשונה בתערוכות היסטוריות מעין אלה, ושנמשיך גם בעתיד להביא למודעות הקהל נשים-אמניות נוספות, מתקופה זו וגם מתקופות מאוחרות יותר". -- על התערוכה.